מידע רפואי

קטרקט בעין מתפקדת יחידה מהווה מצב קליני מיוחד הדורש טיפול קפדני ומותאם. כאשר למטופל יש רק עין רואה אחת — בעוד השנייה אינה מתפקדת עקב טראומה, מחלת רשתית חמורה או אמבליופיה עמוקה — ההימור בניתוח הקטרקט הופך לגבוה משמעותית. ד״ר ז׳וליאן גוזלן, רופא עיניים מנתח המתמחה בניתוחי קטרקט ומחלות רשתית בפריז 16, מלווה מטופלים אלה בתשומת לב מיוחדת. במאמר זה נדון במאפיינים הייחודיים של מצב זה, באמצעי הזהירות הטרום-ניתוחיים החיוניים, במהלך הניתוח, בסיכונים הספציפיים ובתוצאות הצפויות.

הניתוח המשולב מאפשר לטפל בניתוח אחד הן בקטרקט והן בפתולוגיה של הרשתית או של זגוגית העין (קרום אפירטינלי, חור מקולרי, רטינופתיה סוכרתית, היפרדות רשתית ועוד). ניתוח זה מייתר את הצורך בשני ניתוחים נפרדים ומקצר את תקופת ההחלמה, אך דורש הכנה מדויקת והתאמה לכל מקרה לגופו. ד«ר ז׳וליאן גוזלאן, מנתח עיניים בפריז 16, מסביר את ההתוויות, מהלך הניתוח והפרוגנוזה של ניתוח משולב זה.

קטרקט יכול לפגוע בעין אחת בלבד (קטרקט חד-צדדי) או בשתי העיניים (קטרקט דו-צדדי), עם השלכות שונות על הראייה ועל התפקוד היומיומי. האם יש לנתח קודם עין אחת, את שתי העיניים ברצף, ובאיזה קצב? ד«ר ז׳וליאן גוזלאן, מנתח עיניים בפריז 16, מסביר את המאפיינים של קטרקט חד-צדדי ודו-צדדי, את מרווחי הזמן הסבירים בין שני הניתוחים ואת המצבים שבהם עדיף לא להמתין זמן רב מדי לניתוח העין השנייה.

חור אופרקולרי (operculated hole) הוא נגע ברשתית ההיקפית הנגרם על ידי היפרדות אחורית של הזגוגית (PVD). במהלך תהליך פיזיולוגי זה, הזגוגית מפעילה משיכה על הרשתית ותולשת קטע קטן של רקמת רשתית, הנקרא אופרקולום (operculum), אשר נשאר תלוי מעל החור. נגע זה מטופל באמצעות מעקב פשוט או צריבת לייזר מקיפה מונעת המבוצעת במרפאה; ניתוח מיועד רק במקרה של ניתוק רשתית נלווה. ד״ר ז׳וליאן גוזלאן, רופא עיניים בפריז 16, מסביר במאמר זה את מנגנוני ההיווצרות, התסמינים, האבחון והטיפול בנגע רשתי היקפי זה.

פליסדות רשתיתיות, המכונות גם ניוונות רשתיתיות פליסדיות, הן אזורים דקים ומוחלשים ברשתית ההיקפית, שמתגלים לעיתים קרובות במהלך בדיקת קרקעית עין שגרתית. בדרך כלל הן אינן מלוות בתסמינים, אך עלולות להגביר את הסיכון לקרע ולאחר מכן להיפרדות רשתית במצבים מסוימים. ד״ר ז׳וליאן גוזלאן, רופא עיניים בפריז 16, מסביר מהן פליסדות אלו, מתי יש רק לעקוב אחריהן ובאילו מקרים טיפול מניעתי בלייזר מחסום מומלץ באמת.

רטינופתיה סוכרתית היא סיבוך שכיח ועלול להיות חמור של סוכרת. כאשר דימומים תוך-זגוגיתיים חוזרים על עצמם או כאשר שגשוג כלי הדם הופך משמעותי, ייתכן שתידרש כריתת זגוגית כדי להציל או לייצב את הראייה. ד״ר ז׳וליאן גוזלאן, מנתח עיניים בפריז 16, מסביר את תפקיד כריתת הזגוגית ברטינופתיה סוכרתית, את ההתוויות לניתוח, את מהלכו ואת הפרוגנוזה החזותית.

דימום תוך זגוגיתי מתייחס לנוכחות דם בגוף הזגוגית, הג׳ל השקוף הממלא את חלל העין. מצב זה גורם לעיתים קרובות לירידה פתאומית בראייה, להופעת עלטה שחורה או ל«גשם של פיח». צורות מסוימות הן פשוטות ונספגות מעצמן, אך אחרות מסתירות היפרדות רשתית או מחלה כלי דם חמורה. ד״ר ז׳וליאן גוזלאן, מנתח עיניים בפריז 16, מסביר את הגורמים, התסמינים, הבדיקות (OCT, אולטרסאונד) והטיפולים בדימום תוך זגוגיתי.

היפרדות אחורית של הזגוגית היא תופעה שכיחה מאוד לאחר גיל 50. הג׳ל השקוף הממלא את העין, הזגוגית, נפרד בהדרגה מהרשתית. ברוב המקרים מדובר בתופעה שפירה, אך לעיתים היא עלולה להיות מלווה בקרע ברשתית.

במהלך ניתוח זגוגית-רשתית, המנתח עשוי למלא את העין בטמפונדה תוך-עינית באופן זמני או קבוע. «מילוי» זמני זה של העין מתבצע באמצעות אוויר, גז או שמן סיליקון, בהתאם למצב. ד״ר ז׳וליאן גוזלאן, מנתח עיניים בפריז 16, מפרט את הסוגים העיקריים ואת ההתוויות שלהם.