אנגיוגרפיה בפלואורסצאין

אנגיוגרפיה בפלואורסצאין היא בדיקת הדמיה של הרשתית המאפשרת לצפות בזרימת הדם ולזהות דליפות, דימומים או איסכמיה. הבדיקה מבוצעת בקליניקה ומסייעת לאבחון מדויק ולהנחיית הטיפול בפגיעות מקולריות כגון ניוון מקולרי הקשור לגיל, או בפגיעות כלי דם ברשתית כגון חסימת וריד מרכזי של הרשתית. ד"ר ז'וליאן גוזלאן מסביר את עקרון הבדיקה, ההתוויות שלה, מהלכה והסיכונים הכרוכים בה.

מהי אנגיוגרפיה בפלואורסצאין?

אנגיוגרפיה בפלואורסצאין מתבצעת על ידי הזרקה תוך-ורידית של חומר צבע פלואורסצנטי (פלואורסצאין נתרן), ולאחר מכן צילום הרשתית באמצעות מצלמה מיוחדת. חומר הצבע, הנראה תחת אור כחול, מדגיש את מסלול כלי הדם ואת הדליפות או האזורים עם זילוח לקוי. בשונה מטכניקות אחרות, אנגיוגרפיה בפלואורסצאין מתמקדת בעיקר בזרימת הדם השטחית ברשתית ומשלימה באופן מצוין את בדיקת OCT מקולרי.

באילו מקרים מבצעים אנגיוגרפיה בפלואורסצאין?

בדיקה זו מוצעת כאשר התסמינים או הבדיקה הקלינית מעלים חשד לפגיעה כלי-דמית, מקולרית או פריפרית. היא שימושית במיוחד עבור:

• ניוון מקולרי הקשור לגיל: מאשרת את האבחנה במקרה של ניאווסקולריזציה כורואידלית הנקראת "נראית".
• רטינופתיה סוכרתית: במקרה של פגיעה מתקדמת, היא מאפשרת לדייק את השלב ולהנחות את תזמון הטיפול.
• חסימות ורידיות ברשתית (חסימת וריד מרכזי של הרשתית או חסימת ענף וריד ברשתית): מאשרת את האבחנה ומחפשת סיבוכים (חוסר זילוח, בצקת מקולרית, ניאווסקולריזציה).

לעיתים קרובות משולבת עם OCT מקולרי, אנגיוגרפיה בפלואורסצאין מבהירה את סיבת הבצקת ומסייעת בבחירת הטיפול (הזרקות, לייזר, ניתוח).

כיצד מתבצעת אנגיוגרפיה בפלואורסצאין?

הבדיקה מתבצעת במסגרת ביקור בקליניקה. לאחר תשאול קצר (אלרגיות, הריון, רקע רפואי), ניתן להרחיב את האישונים. אחות או הרופא מזריקים את הפלואורסצאין לוריד בזרוע; לאחר מכן המצלמה מצלמת תמונות מהירות בהתחלה (שלב מוקדם) ולאחר מכן בהפרשי זמן גדולים יותר (שלבים ביניים ומאוחרים).

• משך: כ-10 דקות.
• אי-נוחות במהלך הבדיקה: אור חזק מהמצלמה, טשטוש ראייה זמני הנובע מהרחבת האישונים.
• לאחר הבדיקה: העור עלול להצהיב מעט והשתן עשוי להיות צהוב/כתום למשך מספר שעות (הפרשת חומר הצבע).

הבדיקה אינה כואבת; הדקירה הורידית עשויה להשאיר רגישות בנקודת ההזרקה, כמו בבדיקת דם רגילה.

מה מראה אנגיוגרפיה בפלואורסצאין

באמצעות אנגיוגרפיה בפלואורסצאין ניתן לראות: דליפות מנימי הרשתית (בצקת), מיקרואנוריזמות, אזורי חוסר זילוח נימי ברשתית, כלי דם חדשים פעילים ברשתית, ניאווסקולריזציה כורואידלית נראית ושינויים באפיתל הפיגמנטי. בניוון מקולרי הקשור לגיל, היא מסייעת לאשר אבחנה מסופקת; ברטינופתיה סוכרתית, היא מכוונת את תזמון הלייזר הרשתיתי (צריבה פאן-רטינלית).

סיכונים ותופעות לוואי של אנגיוגרפיה בפלואורסצאין

תופעות הלוואי השכיחות ביותר הן שפירות: בחילה חולפת, גלי חום, טעם מתכתי. לעיתים רחוקות עלולים להופיע אורטיקריה, תגובה וזו-וגאלית או דליפת חומר מקומית בנקודת הדקירה. תגובות אלרגיות חמורות, כמו הלם אנפילקטי, הן נדירות ביותר; הצוות מצויד בציוד הנדרש למקרה הצורך. להיבטים מעשיים ולאמצעי הזהירות בחולים בסיכון, המלצות האיגוד הצרפתי לרפואת עיניים מפורטות במסמך: «סיכונים ואמצעי זהירות בשימוש בחומרי צבע לאנגיוגרפיה ברפואת עיניים».

יש ליידע את הרופא במקרה של רקע של אלרגיה תרופתית, אסתמה או הריון. בהיעדר התוויות נגד, אנגיוגרפיה בפלואורסצאין נותרת בדיקה בטוחה ומספקת מידע רב.

לאחר הבדיקה: פרשנות והמשך טיפול

תמונות האנגיוגרפיה בפלואורסצאין מפורשות יחד עם OCT והבדיקה הקלינית לשם קביעת אבחנה ותוכנית טיפול מותאמת אישית: הזרקות תוך-זגוגיתיות, צריבה בלייזר, או מעקב בלבד. המטרה היא לשמר את הראייה ולמנוע סיבוכים הקשורים למחלות רשתית.

לקריאה נוספת

• OCT מקולרי: הבדיקה המשלימה המועדפת לניתוח הרשתית המרכזית.
• ניוון מקולרי הקשור לגיל: מתי ומדוע להשלים באנגיוגרפיה בפלואורסצאין.
• הזרקות תוך-זגוגיתיות: טיפול מונחה על ידי OCT והדמיית רשתית.