קרע ברשתית

קרע ברשתית הוא סדק ברקמת הרשתית, הנגרם לרוב כתוצאה ממשיכה של הזגוגית (ג'ל הממלא את העין). הוא עשוי להיות שקט במשך זמן רב או להתבטא בזבובים מרחפים, הבזקי אור או מסך בשדה הראייה. הסיכון העיקרי הוא התקדמות להיפרדות רשתית, המהווה מצב חירום כירורגי. ד"ר ז'וליאן גוזלאן, רופא עיניים בפריז 16, מסביר את תסמיני האזהרה, את האבחון, את הטיפולים בלייזר ואת המעקב הנדרש.

מהו קרע ברשתית?

הרשתית היא קרום דק המצפה את קרקעית העין וממיר את האור לאותות עצביים. עם הגיל, הזגוגית הופכת לנוזלית יותר ועלולה להתנתק מהרשתית (מצב הנקרא היפרדות אחורית של הזגוגית). אם המשיכה חזקה בנקודות עיגון מסוימות, היא עלולה ליצור קרע ברשתית.

ניתן להבחין בין סוגים שונים:

• קרעים בצורת פרסה, הנגרמים ממשיכה חזקה של הזגוגית;
• חורים ברשתית (שכיחים במיוחד אצל קצרי ראייה בדרגה גבוהה);
• קרעים באזורים ניווניים של הרשתית ההיקפית.

לא כל הקרעים ברשתית גורמים להיפרדות רשתית, אך כל קרע משמעותי חייב להיבדק במהירות כדי להחליט על טיפול מונע.

תסמינים: מתי לחשוד בקרע ברשתית?

קרע ברשתית יכול להיות חסר תסמינים לחלוטין, אך מספר סימנים צריכים לעורר חשד, במיוחד אם הם חדשים וחד-צדדיים (בעין אחת בלבד):

• הופעה פתאומית של זבובים מרחפים (גופיפים צפים) רבים או בעלי מראה חריג;
• תחושת הבזקי אור (ברקים) בחושך או בעיניים עצומות;
• תחושת גשם של פיח או כתמים שחורים קטנים מרובים;
• תחילת מסך כהה או אזור חסום בחלק משדה הראייה.

תסמינים אלה לא תמיד מעידים על קרע ברשתית או היפרדות רשתית, אך הם מצדיקים פנייה מהירה לרופא עיניים, באופן אידיאלי תוך 24 עד 48 שעות, כדי לבדוק את מצב הרשתית.

אבחון: כיצד בודקים קרע ברשתית?

אבחון קרע ברשתית מבוסס על בדיקת קרקעית עין מקיפה לאחר הרחבת אישון. רופא העיניים מחפש:

• נוכחות של קרע או חור ברשתית;
• ניוונים היקפיים (מסוג פליסדי, מסוג כפור ועוד) המהווים גורמי סיכון;
• סימנים של היפרדות רשתית מתחילה (הרמת הרשתית סביב הקרע);
• דימומים או תפליטים בזגוגית.

בהתאם לנסיבות, ניתן להשתמש בבדיקות הדמיה נוספות:

• OCT מקולרי לניתוח הרשתית המרכזית אם חלה ירידה בראייה;
• אולטרסאונד עיני במקרה של עכירות מדיה (דימום תוך-זגוגיתי, קטרקט צפוף);
• בדיקה בשקע רחב לצפייה ברשתית ההיקפית שקשה לגשת אליה.

המטרה כפולה: אישור הקרע ברשתית, קביעת סוגו ומיקומו, וחיפוש היפרדות רשתית נלווית אפשרית.

גורמים וגורמי סיכון

מספר מצבים מגבירים את הסיכון לקרע ברשתית:

• קוצר ראייה גבוה (עין ארוכה יותר, רשתית מתוחה ושברירית יותר);
• היפרדות אחורית של הזגוגית עדכנית עם משיכות משמעותיות;
• היסטוריה של היפרדות רשתית או קרע בעין השנייה;
• היסטוריה משפחתית של היפרדות רשתית;
• חבלה עינית (מכה ישירה, כדור ספורט, כרית אוויר);
• ניתוחי עיניים מסוימים (לדוגמה, לאחר ניתוח קטרקט או כריתת זגוגית, בהתאם לנסיבות);
• נוכחות של ניוונים היקפיים של הרשתית ידועים.

אצל מטופלים בסיכון, מעקב סדיר של קרקעית העין מאפשר גילוי מוקדם של ממצאים חריגים והצעת טיפול מונע במידת הצורך.

טיפולים בקרע ברשתית

מטרת הטיפול היא למנוע התקדמות להיפרדות רשתית. הוא תלוי בגודל הקרע, במיקומו ובמצב הרשתית סביבו.

צריבת לייזר סביב הקרע

הטיפול השכיח ביותר הוא צריבת לייזר סביב הקרע. רופא העיניים מפעיל מספר פולסים של לייזר ליצירת "ריתוך" מעגלי בין הרשתית לדופן העין. מחסום זה מפחית משמעותית את הסיכון שנוזל יחדור מתחת לרשתית ויגרום להיפרדותה.

הפעולה מבוצעת במרפאה, תחת הרדמה מקומית בטיפות עיניים. היא עשויה להיות מרשימה אך בדרך כלל נסבלת היטב. סנוור ואי-נוחות חולפת אפשריים לאחר הטיפול.

קריותרפיה של הרשתית

כאשר הגישה לקרקעית העין קשה (עכירות מדיה, ראות לקויה), ניתן לבצע קריותרפיה (טיפול בקור המופעל על דופן העין) כתוספת ללייזר או במקומו, להשגת אפקט צלקתי דומה.

כריתת זגוגית במקרה של היפרדות מתחילה

אם הקרע כבר מלווה בהיפרדות רשתית מתחילה, לייזר בלבד עשוי שלא להספיק. במקרה כזה ניתן להציע כריתת זגוגית (ניתוח הזגוגית והרשתית) עם החזרת הרשתית למקומה, שימוש בטמפונדה פנימית (אוויר, גז או שמן) וחיזוק באמצעות לייזר תוך-עיני.

ההחלטה מתקבלת באופן פרטני, בהתאם להיקף ההיפרדות, מצב המקולה (מעורבת או לא), העין השנייה וההקשר הכללי.

פרוגנוזה ומעקב לאחר טיפול

לאחר טיפול בלייזר או בקריותרפיה, ההחלמה של הצלקת נמשכת מספר ימים. במהלך תקופה זו, תסמינים חדשים (עלייה פתאומית בזבובים, הופעת מסך או שדה חסר) מחייבים פנייה מחודשת מהירה לרופא.

הפרוגנוזה בדרך כלל חיובית כאשר הקרע מטופל בזמן, לפני היפרדות רשתית. המעקב כולל:

• בדיקת מעקב קרובה לאחר הלייזר (לרוב בשבועות שלאחר מכן);
• מעקב לטווח ארוך יותר, במיוחד במקרה של קוצר ראייה גבוה או היסטוריה אישית/משפחתית;
• הסבר על סימני אזהרה שאין להתעלם מהם לעולם.

גם לאחר טיפול מוצלח, קרעים נוספים עלולים להופיע במקומות אחרים ברשתית. מכאן החשיבות של שמירה על ערנות לתסמינים ושל קיום מעקב סדיר.

עצות מעשיות למטופלים

בפועל, אם קיים חשד לקרע ברשתית או שהוא אושר:

• אין לדחות את הפנייה לרופא במקרה של זבובים מרחפים, הבזקי אור או מסך בשדה הראייה;
• יש להקפיד על תורי המעקב ועל ההמלצות לאחר לייזר או ניתוח;
• יש להימנע, בימים שלאחר הטיפול, ממכות חזקות לראש או מספורט מגע;
• יש לפנות בדחיפות אם מופיע צל קבוע או מסך שחור בשדה הראייה;
• יש ליידע את רופא העיניים במקרה של תכנון ניתוח עיניים או חבלה עינית עדכנית.

מתי לפנות לד"ר ז'וליאן גוזלאן?

ניתן לבקש חוות דעת דחופה אם אתם חווים זבובים מרחפים חריגים, הבזקי אור או הופעת מסך בשדה הראייה. בדיקה מומלצת גם אם אתם סובלים מקוצר ראייה גבוה, אם יש לכם היסטוריה אישית או משפחתית של היפרדות רשתית, או אם קרע כבר טופל בעין השנייה.

ד"ר ז'וליאן גוזלאן, רופא עיניים בפריז 16, מבצע בדיקה מעמיקה של קרקעית העין, משלים במידת הצורך בבדיקות הדמיה, ודן עמכם בהצורך בטיפול בלייזר, במעקב צמוד בלבד או בטיפול כירורגי אפשרי במקרה של היפרדות מתחילה.

לקריאה נוספת

• היפרדות רשתית: תסמיני חירום וטיפול כירורגי.
• OCT מקולרי: בדיקת הדמיה חיונית לניתוח הרשתית.
• זריקות תוך-זגוגיתיות: טיפולים נלווים במחלות רשתית מסוימות.