כריתת זגוגית וטמפונדה תוך-עינית

במהלך ניתוח ויטראו-רטינלי, המנתח עשוי למלא את העין בטמפונדה תוך-עינית באופן זמני או קבוע. "מילוי" זמני זה של העין מתבצע באמצעות אוויר, גז או שמן סיליקון, בהתאם למצב. ד"ר ז'וליאן גוזלאן, מנתח עיניים בפריז 16, מפרט את הסוגים העיקריים ואת ההתוויות שלהם.

מהי טמפונדה תוך-עינית?

טמפונדה תוך-עינית מורכבת ממילוי חלל הזגוגית בחומר הלוחץ מבפנים על הרשתית, כמעין כרית פנימית. אין מדובר בשתל קבוע, אלא בתמיכה זמנית, עד שהלייזר או הקריותרפיה יוצרים צלקת יציבה.

טמפונדה זו מוחדרת בסיום ויטרקטומיה המבוצעת לטיפול בהיפרדות רשתית, חור מקולרי, מקולופתיה טרקציונית קוצר-ראייתית או מחלות רשתית נוספות. בהתאם לחומר המשמש, משך הפעולה, ההנחיות וההגבלות (בפרט לגבי טיסות) משתנים.

הסוגים העיקריים של טמפונדה תוך-עינית

אוויר פשוט

אוויר הוא הטמפונדה התוך-עינית הפשוטה ביותר. הוא נשאר מספר ימים בעין ולאחר מכן מוחלף במהירות על ידי הנוזל התוך-עיני המיוצר באופן טבעי. הוא משמש להיפרדויות רשתית מקומיות או לחורים מקולריים מצומצמים, כאשר הרשתית כבר מיוצבת היטב באמצעות לייזר.

גזים מתפשטים

גזים מתפשטים נמצאים בשימוש נרחב כטמפונדה תוך-עינית. הם מוזרקים בנפח קטן, מתרחבים בימים שלאחר מכן, ולאחר מכן נספגים בהדרגה במשך מספר שבועות. בהתאם לסוג הגז ולריכוז הנבחר, משך הנוכחות בעין נע בין כ-2 ל-8 שבועות.

הם מספקים תמיכה ממושכת, שימושית במיוחד לניתוח היפרדות רשתית או חורים מקולריים מורכבים. מנגד, הראייה נשארת מטושטשת כל עוד הבועה גדולה, וחלות הגבלות מחמירות על טיסות או שהייה בגובה רב.

שמן סיליקון

שמן סיליקון הוא טמפונדה תוך-עינית ארוכת טווח. הוא אינו נספג באופן ספונטני ויש להסירו במהלך ניתוח שני מתוכנן. הוא שמור למקרים קשים: היפרדויות חוזרות, שגשוג ויטראו-רטינלי, חבלות מורכבות, קוצר ראייה גבוה עם שינויים משמעותיים ועוד.

היתרון הוא שמירה על הרשתית במקומה למשך מספר חודשים. מנגד, הראייה נשארת לעיתים קרובות מוגבלת כל עוד השמן נמצא בעין, ונדרש מעקב סדיר לניטור הלחץ התוך-עיני ומצב הקרנית.

באילו מצבים משתמשים בטמפונדה תוך-עינית?

טמפונדה תוך-עינית מיועדת בכל מקרה שבו יש צורך ללחוץ את הרשתית כנגד המשטח התומך שלה לאחר טיפול בקרעים או באזורים חלשים. ההתוויות העיקריות הן:

• היפרדות רשתית רגמטוגנית;
• חור מקולרי אידיופתי או קוצר-ראייתי;
• מקולופתיה טרקציונית קוצר-ראייתית עם היפרדות מקולרית;
• צורות מסוימות של רטינופתיה סוכרתית;
• חבלות עיניות עם פגיעה ברשתית.

הבחירה בין אוויר, גז או שמן נעשית בהתאם להיקף ההיפרדות, איכות ההצמדות הרשתיתיות שהושגו במהלך הניתוח, מצב המטופל והצורך בתמיכה ממושכת או העדרו.

הנחיות לאחר טמפונדה תוך-עינית

לאחר הניתוח ניתנות הנחיות מדויקות. הן תלויות בסוג הטמפונדה התוך-עינית:

• מיקום הראש: לעיתים פנים כלפי הכרית או על הצד, כדי שהבועה תלחץ בדיוק על האזור המטופל;
• מנוחה יחסית: להימנע ממאמצים כבדים וספורט מגע בתקופת ההחלמה;
• איסור טיסה ושהייה בגובה רב כל עוד גז נמצא בעין, עקב סכנה לעלייה מסוכנת בלחץ התוך-עיני;
• הטפת טיפות עיניים אנטיביוטיות ואנטי-דלקתיות באופן סדיר.

הראייה מטושטשת מאוד בתחילה, ולאחר מכן משתפרת בהדרגה ככל שהאוויר או הגז נספגים. במקרה של שמן סיליקון, ההתאוששות הראייתית הסופית מוערכת לאחר הסרתו.

סיכונים ומעקב

כמו כל פעולה תוך-עינית, טמפונדה תוך-עינית כרוכה בסיכונים, נדירים אך אפשריים: עליית לחץ תוך-עיני, דלקת, תזוזת הבועה, פגיעה בקרנית או, במקרים נדירים יותר, זיהום. מעקב צמוד לאחר הניתוח מאפשר לאתר ולטפל במהירות בסיבוכים אלו.

בטווח הארוך יותר, אצל חלק מהמטופלים מתפתח קטרקט מהר יותר לאחר טמפונדה ממושכת, במיוחד עם גז או שמן סיליקון. נקודה זו נדונה לפני הניתוח.

מתי לפנות לד"ר ז'וליאן גוזלאן?

אם הוצע לכם ניתוח ויטראו-רטינלי, אם אתם סובלים מהיפרדות רשתית או חור מקולרי, או אם יש לכם שאלות לגבי סוג הטמפונדה התוך-עינית המתוכננת, חוות דעת מומחה תהיה מועילה.

ד"ר ז'וליאן גוזלאן, רופא עיניים בפריז 16, מסביר בפירוט את האפשרויות השונות (אוויר, גז, שמן סיליקון), משכי הפעולה שלהן, המגבלות הנלוות וסיכויי ההתאוששות הראייתית, על מנת לבחור באסטרטגיה המתאימה ביותר למצבכם.

לקריאה נוספת

• ויטרקטומיה: עקרונות הניתוח הויטראו-רטינלי.
• היפרדות רשתית: תסמינים, דחיפות וטיפולים.
• חור מקולרי: תסמינים, OCT וטיפול.
• מקולופתיה טרקציונית קוצר-ראייתית: סיבוך מקולרי של קוצר ראייה גבוה.