חור מקולרי

חור מקולרי הוא פתח קטן במרכז הרשתית, באזור המקולה. פגיעה זו גורמת לעיתים קרובות לירידה בראייה המרכזית, לכתם במרכז השדה החזותי ולעיוות קווים. ד"ר ז'וליאן גוזלאן, מנתח עיניים בפריז 16, מסביר על האבחון באמצעות OCT, הטיפול והפרוגנוזה.

מהו חור מקולרי?

חור מקולרי מתאים להפרעה חלקית או מלאה של שכבות הרשתית במרכז המקולה. הוא פוגע לרוב בעין אחת בלבד. המטופל עשוי לתאר ראייה מטושטשת במרכז, קושי בקריאה או תחושה שנקודה קטנה חסרה בתמונה.

קיימים מספר שלבים: בתחילה, משיכה של הזגוגית עלולה לעוות את הפובאה; לאחר מכן הפתח עלול להתרחב ולהפוך למלא. הגודל ומשך הקיום הם גורמים חשובים לשיקום הראייה.

מדוע נגע זה מופיע?

הגורם העיקרי הוא משיכה זגוגיתית-מקולרית. עם הגיל, ג'ל הזגוגית מתנזל ונפרד בהדרגה; אם הוא נשאר צמוד לפובאה, הוא עלול למשוך את המקולה וליצור את הפתח. לעיתים נדירות יותר, בעיה זו מתרחשת לאחר חבלה, בקוצר ראייה גבוה, או בשילוב עם קרום אפירטינלי מקולרי.

תסמינים: מתי לפנות לרופא?

הסימנים הם לרוב הדרגתיים והופכים למטרידים בפעילויות הדורשות דיוק:

• ירידה בחדות הראייה למרחוק ו/או למקרוב;
• מטמורפופסיה: קווים ישרים נראים גלויים;
• סקוטומה מרכזית: כתם כהה או מטושטש קטן במרכז;
• לעיתים ראייה כפולה חד-עינית.

במקרה של הופעה חדשה של תסמינים אלו, מומלץ לפנות במהירות לרופא עיניים כדי לאשר את האבחנה ולמנוע החמרה.

אבחון: OCT מקולרי, הבדיקה המרכזית

OCT מקולרי היא בדיקת הייחוס. היא מדמה את מבנה הרשתית בחתך, מודדת במדויק את גודל הפתח ומגדירה את שלב החור המקולרי. היא גם מאפשרת לזהות משיכה מתמשכת, קרום נלווה או עיבוי של השוליים.

בדיקת OCT שימושית גם לאיתור מחלה נלווית (ניוון מקולרי הקשור לגיל, בצקת, פגיעה קצרנית), שכן התוצאה החזותית הסופית תלויה גם במצב שכבות הרשתית החיצוניות.

ממצאי OCT אופייניים ופרוגנוזה

בדיקת ה-OCT מספקת קריטריונים פרוגנוסטיים שימושיים לפני הניתוח, ובכללם:

• רוחב מינימלי ורוחב בסיסי;
• הידבקות זגוגיתית מתמשכת ומשיכות משיקיות;
• בצקת שוליים ועיבוי סביב הפובאה;
• שלמות אזור האליפסואיד ושל הממברנה המגבילה החיצונית (שכבות חיצוניות).

ככל שהנגע חדש יותר וקטן יותר, כך גדלים הסיכויים לשיפור משמעותי בראייה לאחר הסגירה.

טיפול: ויטרקטומיה וקילוף

הטיפול בחור מקולרי הוא כירורגי ומבוסס על ויטרקטומיה. הזגוגית מוסרת, ולאחר מכן המנתח מבצע קילוף של הממברנה המגבילה הפנימית כדי לשחרר את המשיכות ולסייע למקולה להיסגר. הזרקת גז מתבצעת בסיום הניתוח כדי לשמור על האזור המרכזי במיקום נכון במהלך ההחלמה.

מעקב: תנוחה, גז ואמצעי זהירות

לאחר הניתוח, ייתכן שיומלץ על תנוחה עם ראש מורכן קדימה למשך מספר ימים, בהתאם לגודל ולנסיבות. הראייה מטושטשת כל עוד הגז נמצא, ומשתפרת בהדרגה כאשר הוא נספג.

טיסה וגובה רב אסורים בהחלט כל עוד בועת הגז קיימת, שכן היא עלולה להתרחב ולהעלות באופן חד את הלחץ התוך-עיני.

מתי לנתח?

בפועל, הניתוח מוצע לרוב מיד עם האישור, שכן לחור מקולרי יש נטייה להתרחב עם הזמן. טיפול מוקדם מגדיל את סיכויי הסגירה ומשפר את הפרוגנוזה.

שאלות נפוצות על חור מקולרי

לקריאה נוספת

• OCT מקולרי: הבדיקה המרכזית לניתוח המקולה.
• קרום אפירטינלי מקולרי: גורם שכיח למשיכה.
• ויטרקטומיה: מהלך ומעקב של ניתוח זגוגית-רשתית.