חור מכוסה ברשתית

חור אופרקולרי (operculated hole) הוא נגע ברשתית ההיקפית הנגרם על ידי היפרדות אחורית של הזגוגית (PVD). במהלך תהליך פיזיולוגי זה, הזגוגית מפעילה משיכה על הרשתית ותולשת קטע קטן של רקמת רשתית, הנקרא אופרקולום (operculum), אשר נשאר תלוי מעל החור. נגע זה מטופל באמצעות מעקב פשוט או צריבת לייזר מקיפה מונעת המבוצעת במרפאה; ניתוח מיועד רק במקרה של ניתוק רשתית נלווה. ד״ר ז׳וליאן גוזלאן, רופא עיניים בפריז 16, מסביר במאמר זה את מנגנוני ההיווצרות, התסמינים, האבחון והטיפול בנגע רשתי היקפי זה.

מהו חור אופרקולרי?

חור אופרקולרי (operculated hole) מתאים לאובדן רקמה בעובי מלא ברשתית ההיקפית. ייחודו טמון במנגנון היווצרותו: היפרדות אחורית של הזגוגית היא האחראית הישירה לכך. כאשר ג׳ל הזגוגית מתנתק ממשטח הרשתית, הוא עלול להפעיל משיכה מוקדית חזקה דיה כדי לתלוש קטע רשתית. קטע זה, הנקרא אופרקולום (operculum), צף אז בחלל הזגוגית, בסמוך ישיר לחור.

מאפיין זה הוא מהותי מכיוון שהוא מבדיל באופן ברור בין חור אופרקולרי לבין חור רשתי אטרופי. האחרון מתפתח בהדרגה כתוצאה מהידלדלות וניוון של רקמת הרשתית, ללא משיכה זגוגיתית פעילה. הוא נצפה בתדירות גבוהה בפריפריה של רשתיות של מטופלים קצרי ראייה, בתוך אזורי ניוון לאטיס (lattice degeneration). לחור האטרופי אין אופרקולום צף בסמוך.

מנגנון היווצרות וגורמי סיכון

היפרדות אחורית של הזגוגית מתרחשת באופן טבעי עם הגיל, בדרך כלל לאחר גיל 50-60. הזגוגית, ג׳ל שקוף הממלא את חלל העין, הופכת לנוזלית בהדרגה ולבסוף נפרדת מהרשתית. במהלך היפרדות זו, עלולים להישאר אזורי הידבקות זגוגית-רשתית חזקים באופן חריג. המשיכה המופעלת על נקודות עיגון אלו עלולה לתלוש חלק מהרשתית, וליצור חור אופרקולרי.

גורמי הסיכון העיקריים כוללים:

• גיל: היפרדות אחורית של הזגוגית הופכת שכיחה יותר לאחר גיל 50.
• קוצר ראייה: בעיניים קצרות ראייה הזגוגית הופכת לנוזלית מוקדם יותר.
• ניתוח עיניים קודם: בעיקר לאחר ניתוח קטרקט, היפרדות אחורית של הזגוגית עלולה להתרחש מוקדם יותר.
• טראומה עינית: מכה עלולה להאיץ את תהליך היפרדות הזגוגית.

הופעה פתאומית של גופיפים צפים (זבובים מעופפים) ופוספנים (הבזקי אור) מהווה את התמונה הקלינית האופיינית של היפרדות אחורית של הזגוגית וצריכה להתריע בפני המטופל על אפשרות של קרע או חור אופרקולרי נלווה.

תסמינים ואבחון של חור אופרקולרי

חור אופרקולרי יכול להיות א-תסמיני לחלוטין ולהתגלות באקראי במהלך בדיקת קרקעית העין. עם זאת, ברוב המקרים, התסמינים הם אלו של היפרדות אחורית של הזגוגית שגרמה לו:

• הופעה פתאומית של גופיפים צפים בשדה הראייה.
• הבזקי אור (פוספנים) הנתפסים בפריפריה, בעיקר בחושך.
• לעתים נדירות יותר, צל או מסך בפריפריה של שדה הראייה, העלולים להצביע על תחילת ניתוק רשתית.

האבחון מבוסס על בדיקת קרקעית עין בהרחבת אישונים המבוצעת במנורת סדק עם עדשת מגע או עדשת שלושה מראות. רופא העיניים מזהה את החור הרשתי העגול בפריפריה, עם האופרקולום הצף מעליו. בדיקת OCT (טומוגרפיה קוהרנטית אופטית) יכולה להשלים את ההערכה על ידי הדמיה מדויקת של מורפולוגיית החור ואישור היעדר משיכה זגוגיתית שיורית על שוליו.

טיפול וניהול

הניהול של חור אופרקולרי מבוסס על שתי אפשרויות עיקריות, הנקבעות בהתאם לגודל החור, מיקומו, נוכחות או היעדר נוזל תת-רשתי והתסמינים הנלווים. חשוב להבין שנגע זה אינו מצריך ניתוח כשלעצמו: רק התרחשות ניתוק רשתית מצדיקה התערבות כירורגית.

מעקב פשוט

במקרים רבים, החור האופרקולרי נחשב לנגע בסיכון נמוך להתקדמות לניתוק רשתית. למעשה, מכיוון שהאופרקולום מנותק וצף בחופשיות, אין יותר משיכה זגוגית-רשתית פעילה על שולי החור. הזגוגית אינה מושכת עוד את הרשתית באותו מקום. ד״ר ז׳וליאן גוזלאן יכול אז להציע מעקב סדיר באמצעות בדיקת קרקעית עין, ללא טיפול מיידי. המטופל מיודע לגבי סימני אזהרה (הבזקי אור, מסך כהה, עלייה בגופיפים צפים) שצריכים להוביל לפנייה דחופה.

צריבת לייזר מקיפה (פוטוקואגולציה בלייזר)

במצבים מסוימים — חור גדול, נוכחות נוזל תת-רשתי סביב הנגע, מיקום בסיכון או תסמינים מתמשכים — ניתן לבצע צריבת לייזר מקיפה מונעת. פוטוקואגולציה זו יוצרת צלקת הדבקתית סביב החור האופרקולרי, המונעת מעבר נוזל מתחת לרשתית ובכך מונעת ניתוק רשתית אפשרי. צריבת הלייזר המקיפה מבוצעת במרפאה, תחת הרדמה מקומית (טיפות עיניים), ונמשכת מספר דקות. היא אינה מצריכה אשפוז או הפסקת פעילות ממושכת.

במקרה של ניתוק רשתית נלווה

אם ניתוק רשתית התפתח מהחור, המצב משתנה באופן דרמטי וטיפול כירורגי דחוף הופך להכרחי. התערבות מסוג ויטרקטומיה או ניתוח בגישה חיצונית (שקע סקלרלי) עשויה להיות מיועדת. עם זאת, סיבוך זה נשאר נדיר יחסית בחורים אופרקולריים מבודדים, בדיוק בשל היעדר משיכה זגוגיתית שיורית.

פרוגנוזה והתפתחות

הפרוגנוזה של חור אופרקולרי חיובית באופן כללי. היעדר משיכה זגוגיתית שיורית על שולי החור מהווה גורם מגן מרכזי מפני ניתוק רשתית. לאחר צריבת לייזר מקיפה, הצלקת הרשתית מתגבשת תוך מספר שבועות ומספקת הגנה ארוכת טווח. מעקב עיני סדיר נשאר בכל זאת הכרחי, במיוחד אצל מטופלים קצרי ראייה או בעלי נגעים רשתיים היקפיים נלווים.

מתי לפנות לד״ר ז׳וליאן גוזלאן?

תסמינים מסוימים צריכים להוביל אותך לפנות במהירות לרופא עיניים מומחה ברשתית: הופעה פתאומית של זבובים מעופפים או עלייה חדה במספרם, תפיסת הבזקי אור חוזרים בעיקר בראייה היקפית, תחושת מסך כהה או וילון המתקדם בשדה הראייה, או עבר של חור אופרקולרי בעין השנייה או ניתוק רשתית במשפחה.

לקריאה נוספת

• ניתוק רשתית: גורמים, תסמיני אזהרה וטיפול כירורגי דחוף.
• ויטרקטומיה: כל מה שצריך לדעת על ניתוח רשתית זה, התוויותיו ומהלכו.
• חור מקולרי: הבנת פתולוגיה רשתית מרכזית זו ואפשרויות הטיפול בה.
• גופיפים צפים: מקורות, תסמינים ומתי יש לדאוג מזבובים מעופפים.