דימום תוך זגוגיתי

דימום תוך-זגוגיתי מתייחס לנוכחות דם בזגוגית, הג'ל השקוף הממלא את חלל העין מבפנים. הוא גורם לעיתים קרובות לירידה פתאומית בראייה, להופעת מסך שחור או ל"גשם של פיח". צורות מסוימות הן פשוטות ונספגות מעצמן, בעוד שאחרות מסתירות היפרדות רשתית או מחלה כלי-דמית חמורה. ד"ר ז'וליאן גוזלאן, מנתח עיניים בפריז 16, מסביר את הגורמים, התסמינים, הבדיקות (OCT, אולטרסאונד) והטיפולים בדימום תוך-זגוגיתי.

מהו דימום תוך-זגוגיתי?

מדברים על דימום תוך-זגוגיתי כאשר דם חודר אל הזגוגית, במקום להישאר מוגבל בתוך כלי הדם של הרשתית או הדמית. הדם מתערבב עם הג'ל הזגוגיתי ויוצר פתיתים או שכבות שמסתירים את הרשתית.

בהתאם לחומרת הדימום, דימום תוך-זגוגיתי יכול להיות:

• מתון: פתיתים קטנים, "גשם של פיח", ראייה עדיין שמורה חלקית;
• מסיבי: מסך אדום או שחור כמעט מלא, תפיסה של אור בלבד;
• קדם-רשתיתי או "בשכבה": כיס דם במגע עם הרשתית או מתחת להיאלואיד האחורי.

דימום תוך-זגוגיתי אינו מחלה כשלעצמו, אלא סימפטום של פגיעה רשתיתית או כלי-דמית בסיסית שיש לזהותה.

תסמינים: מתי לחשוד בדימום תוך-זגוגיתי?

התסמינים מופיעים לרוב באופן פתאומי, בעין אחת:

• ירידה פתאומית בראייה, לעיתים בעת הקימה בבוקר או בעת מאמץ;
• תחושת מסך אדום או שחור מול העין;
• "גשם של זבובים", נקודות שחורות או סיבים רבים וניידים;
• תפיסת אור שמורה, אך אי-אפשר להבחין בפרטים;
• לעיתים נדירות, גופיפים צפים מוקדמים ולאחר מכן החמרה מהירה.

דימום תוך-זגוגיתי צריך להיחשב כסיבה לייעוץ מהיר, במיוחד אם יש לכם כבר מחלת רשתית (סוכרת, ניוון מקולרי הקשור לגיל, קוצר ראייה גבוה...) או אם הירידה בראייה חמורה מאוד.

גורמים עיקריים וגורמי סיכון

בין הגורמים העיקריים לדימום תוך-זגוגיתי, ניתן למצוא:

• רטינופתיה סוכרתית שגשוגית: צמיחה של כלי דם חדשים שבירים המדממים בקלות;
• חסימות ורידיות ברשתית (למשל חסימה של הווריד המרכזי של הרשתית) עם כלי דם חדשים משניים;
• קרע או היפרדות רשתית: קרע ברשתית יכול להיות מלווה בדימום לתוך הזגוגית, המבשר על היפרדות רשתית;
• חבלה עינית (מכה ישירה, כדור, תאונת ספורט);
• כלי דם חדשים דמיתיים (קוצר ראייה גבוה, מקולופתיות מסוימות);
• סיבוך לאחר ניתוח (לאחר ניתוח רשתית או ניתוח קטרקט);
• הפרעות קרישה או טיפולים נוגדי קרישה / מעכבי צימות טסיות בהקשר כלי-דמי שביר.

גורמי הסיכון השכיחים ביותר הם סוכרת לא מאוזנת, יתר לחץ דם עורקי, גיל מתקדם, קוצר ראייה גבוה וחבלות מסוימות. זיהוי הגורם קובע את הטיפול ואת הפרוגנוזה הראייתית.

אבחון: בדיקת קרקעית עין, OCT ואולטרסאונד

הבירור מתחיל בבדיקה מקיפה אצל רופא העיניים:

• מדידת חדות הראייה והשוואה לערכים הרגילים;
• בדיקה במנורת סדק לאיתור עקבות דם בתא הקדמי או על העדשה;
• קרקעית עין לאחר הרחבת אישונים: אפשרית רק אם הדימום אינו צפוף מדי.

כאשר הדם מסתיר את הרשתית, לא ניתן לראות את הפרטים בקרקעית העין. הבדיקה מושלמת אז באמצעות הדמיות:

• OCT מקולרי, אם השקיפות מאפשרת זאת, להערכת מצב המקולה ואיתור בצקת (OCT מקולרי);
• אולטרסאונד עיני מסוג B: בדיקה מפתח כאשר הרשתית אינה נראית עוד, במטרה לאתר היפרדות רשתית, קרע או גידול;
• במידת הצורך, אנגיוגרפיה בפלואורסצאין כאשר הדימום מתפוגג, לניתוח כלי הדם החדשים ואזורי האיסכמיה (אנגיוגרפיה בפלואורסצאין).

הדמיה: מה מחפשים ב-OCT ובאולטרסאונד

בפועל, ההדמיה מאפשרת לכוון את הטיפול. הנקודות העיקריות שנבדקות הן:

באולטרסאונד עיני

• מראה של פתיתים היפר-אקוגניים ניידים בזגוגית (דימום חדש);
• נוכחות או היעדר היפרדות רשתית (ממברנה מעובה, בצורת "אוהל", מחוברת לעצב הראייה);
• ממברנה מקומית שעשויה להתאים לקרע ברשתית או לצלקת כלי-דמית;
• שלילת מסה תוך-עינית (גידול, מלנומה).

ב-OCT מקולרי

• חיפוש בצקת מקולרית (סוכרתית, ורידית, דלקתית);
• הערכת מבנה המקולה (ממברנה אפי-רשתיתית, חור מקולרי, משיכה זגוגיתית-מקולרית);
• מצב השכבות החיצוניות (אזור אליפסואידי, ממברנה מגבילה חיצונית) להערכת פוטנציאל הראייה לאחר הטיפול.

נתונים אלה משמשים לדירוג הסיכון: דימום תוך-זגוגיתי פשוט הניתן למעקב, לעומת דימום המסתיר פתולוגיה רשתיתית חמורה המצריכה ניתוח מהיר.

טיפולים בדימום תוך-זגוגיתי

הטיפול תלוי בחומרת הדימום, בגורם שלו ובמצב הרשתית הבסיסית.

1) מעקב וטיפול בגורם

דימום תוך-זגוגיתי מתון, ללא היפרדות רשתית או נזק חמור, יכול לעיתים להיות במעקב. הדם נספג בהדרגה במשך מספר שבועות או חודשים. במקביל, מטפלים בגורם:

• איזון הסוכרת וגורמי הסיכון הקרדיו-וסקולריים;
• צריבה בלייזר של כלי דם חדשים איסכמיים כאשר הרשתית חוזרת להיות נראית;
• התאמה אפשרית של טיפולים נוגדי קרישה מסוימים (בתיאום עם הרופא המטפל או הקרדיולוג).

2) זריקות תוך-זגוגיתיות

כאשר הדימום התוך-זגוגיתי קשור לכלי דם חדשים (רטינופתיה סוכרתית, חסימה ורידית, סוגים מסוימים של ניוון מקולרי הקשור לגיל), ניתן להציע זריקות תוך-זגוגיתיות של נוגדי גורם גדילה כלי-דמי או סטרואידים, ברגע שהנראות מאפשרת את ביצוע ההליך (זריקות תוך-זגוגיתיות).

3) כריתת זגוגית לטיפול בדימום תוך-זגוגיתי

במקרה של דימום מסיבי ומתמשך, חשד להיפרדות רשתית או הפרעה ראייתית משמעותית, הטיפול המרכזי הוא כריתת זגוגית:

• חתכים זעירים בחלק הלבן של העין;
• שאיבת הזגוגית הספוגה בדם;
• טיפול בו-זמני בנגעי הרשתית (לייזר תוך-עיני, קילוף ממברנה, טמפונדה גזית וכו').

ניתוח זה מאפשר להבהיר את הציר הראייתי ולטפל ישירות בגורם. הוא מפורט בעמוד המוקדש לכריתת זגוגית.

פרוגנוזה ראייתית ומעקב

הפרוגנוזה של דימום תוך-זגוגיתי תלויה בעיקר ב:

• מצב הרשתית (נוכחות או היעדר היפרדות, איסכמיה מקולרית, נגעים ישנים);
• מהירות הטיפול במקרה של קרע או היפרדות רשתית;
• הגורם הבסיסי (סוכרת מתקדמת, חסימה ורידית חמורה, חבלה משמעותית...).

במקרים רבים, הראייה משתפרת באופן ניכר לאחר ספיגת הדימום או לאחר כריתת זגוגית. עם זאת, אם המקולה כבר הייתה פגועה, ההתאוששות עלולה להישאר חלקית. מעקב סדיר הכולל בדיקות קרקעית עין, OCT ולעיתים אולטרסאונד הוא הכרחי.

עצות מעשיות למטופלים

• פנו במהירות במקרה של מסך שחור פתאומי, גשם רב של נקודות שחורות או ירידה חמורה בראייה בעין אחת.
• הימנעו מנהיגה כל עוד הראייה אינה יציבה או מופחתת מאוד.
• במקרה של סוכרת, הקפידו על איזון קפדני של רמת הסוכר בדם ומעקב סדיר של הרשתית.
• דווחו לרופא העיניים שלכם על כל טיפול נוגד קרישה או מעכב צימות טסיות.
• הקפידו על תורי הביקורת גם אם נראה שהראייה משתפרת.
• לאחר ניתוח כריתת זגוגית, עקבו בקפדנות אחר ההנחיות (מצב הראש, טיפות עיניים, הגבלות אפשריות).

מתי לפנות לד"ר ז'וליאן גוזלאן?

יש לפנות במהירות במקרה של מסך שחור, גשם פתאומי של נקודות שחורות או ירידה בראייה העלולה להעיד על דימום תוך-זגוגיתי. בדיקה מקיפה, הכוללת אולטרסאונד עיני ו-OCT במידת האפשר, מאפשרת לאשר את האבחנה, לזהות את הגורם ולהציע טיפול מתאים (מעקב, לייזר, זריקות, כריתת זגוגית).

ד"ר ז'וליאן גוזלאן, רופא עיניים בפריז 16, מקבל אתכם בקליניקה לבדיקת רשתית מקיפה וטיפול מותאם אישית בדימום תוך-זגוגיתי ובמחלות הנלוות.

לקריאה נוספת

• גופיפים צפים ו"זבובים מעופפים": כשהפרעה ראייתית פשוטה מסתירה פתולוגיה רשתיתית.
• רטינופתיה סוכרתית: סקירה וטיפול בצורות שגשוגיות.
• ניוון מקולרי הקשור לגיל: כלי דם חדשים וסיכוני דימום.
• אנגיוגרפיית OCT: ניתוח מדויק של המיקרו-זרימה ברשתית ללא הזרקה.