קטרקט משני

לאחר ניתוח קטרקט, הראייה בדרך כלל משתפרת לאורך זמן. עם זאת, מספר חודשים או שנים לאחר מכן, חלק מהמטופלים מבחינים בירידה חדשה בראייה. אין מדובר ב"כישלון הניתוח", אלא ברוב המקרים בקטרקט משני, הנובע מעכירה הדרגתית של הממברנה הממוקמת מאחורי העדשה התוך-עינית. ד"ר ז'וליאן גוזלאן, מנתח עיניים בפריז 16, מסביר את התסמינים, האבחון והטיפול באמצעות לייזר YAG.

מהו קטרקט משני?

במהלך ניתוח הקטרקט, העדשה העכורה מוסרת, אך המעטפת הדקה שלה, המכונה קפסולה, נשמרת כדי למקם בתוכה את העדשה התוך-עינית. עם הזמן, תאים שיוריים עלולים להתרבות על קפסולה זו ולגרום לה להפוך עכורה בהדרגה: זהו הקטרקט המשני, או עכירה קפסולרית אחורית.

מצב זה הוא שכיח, במיוחד בקרב מטופלים שנותחו בגיל צעיר. הוא אינו חמור ומטופל ביעילות במסגרת ביקור קליני באמצעות פתיחה קטנה של הקפסולה המבוצעת בעזרת לייזר YAG.

תסמינים: מתי לחשוד בקטרקט משני?

קטרקט משני מתבטא באופן אופייני בירידה הדרגתית בראייה, בעוד שהראייה חזרה להיות טובה לאחר הניתוח המקורי. מטופלים מתארים לעיתים קרובות:

• תחושת ערפל או טשטוש מול העין המנותחת;
• סנוור מוגבר, במיוחד באור חזק או בנהיגה לילית;
• קושי בקריאה או בהבחנת פרטים עדינים;
• לעיתים ירידה בניגודיות או צבעים פחות חיים.

תסמינים אלו עשויים להזכיר את אלו של הקטרקט המקורי, אך הם מופיעים כאשר העדשה הטבעית כבר הוחלפה בעדשה תוך-עינית. הם מצדיקים בדיקה עינית, במיוחד אם ההפרעה מחמירה לאורך השבועות.

כיצד מאשרים את האבחנה?

אבחנת קטרקט משני מבוססת על בדיקה מקיפה במסגרת ביקור קליני. לאחר מדידת חדות הראייה, הרופא בוחן את המקטע הקדמי באמצעות מנורת סדק: הוא מבחין בעכירה של הקפסולה הממוקמת מאחורי העדשה התוך-עינית, שלעיתים מקבלת מראה של "שכבת כפור" או רבדים.

כאשר קיים חשד לפתולוגיות אחרות (פגיעה מקולרית, בצקת, ניוון מקולרי הקשור לגיל...), ניתן לבצע בדיקת הדמיה כגון OCT מקולרי כדי לוודא שהירידה בראייה אינה קשורה למחלת רשתית.

כיצד נראה קטרקט משני במנורת סדק?

העכירה הקפסולרית האחורית יכולה ללבוש צורות שונות, מה שמסביר מדוע ההפרעה משתנה ממטופל למטופל. לרוב ניתן לראות:

• עכירה מפוזרת בצורת ערפל (מראה "כפור");
• אזורים צפופים יותר הממוקדים בציר הראייה;
• צורה המכונה "פנינית" (מסוג פניני אלשניג) הגורמת להפרעה תנודתית בהתאם לתאורה.

בפועל, בעיקר הפגיעה בציר הראייה המרכזי היא שקובעת את הירידה בחדות הראייה ואת ההתוויה לטיפול.

קטרקט משני: גורמים וגורמי סיכון

קטרקט משני נובע מהתרבות תאים שיוריים של העדשה הטבעית על הקפסולה האחורית. מספר גורמים עשויים להשפיע על הופעתו:

• הגיל בעת הניתוח (שכיח יותר בקרב מטופלים שנותחו בגיל צעיר);
• אופי הקטרקט המקורי ותגובת העין לאחר הניתוח;
• סוג העדשה התוך-עינית שהושתלה והאופן שבו היא צמודה לקפסולה;
• הקשרים מיוחדים (סוכרת, דלקת עינית קודמת, קוצר ראייה חמור...).

עדשות תוך-עיניות מודרניות מתוכננות להפחית תופעה זו, אך היא עדיין אפשרית, אפילו מספר שנים לאחר ניתוח מושלם מבחינה טכנית.

קפסולוטומיה בלייזר YAG: הטיפול המקובל

עקרון הלייזר YAG

קפסולוטומיה בלייזר YAG היא פעולה המבוצעת במסגרת ביקור קליני, ללא חתך. היא מורכבת מיצירת פתח עגול קטן במרכז הקפסולה העכורה, מאחורי העדשה התוך-עינית. כך האור יכול שוב לעבור בחופשיות אל הרשתית והראייה מתבהרת.

הלייזר פועל אך ורק על הקפסולה, מבלי לפגוע בקרנית, בעדשה התוך-עינית או ברשתית. אין מדובר בניתוח קטרקט חדש, אלא בהשלמה לא פולשנית.

מתי יש לבצע לייזר YAG?

הטיפול בלייזר YAG נשקל כאשר הקטרקט המשני הופך למפריע ומסביר את הירידה בראייה. הקריטריונים השכיחים ביותר הם:

• ירידה מתועדת בחדות הראייה (לרחוק ו/או לקרוב);
• הפרעה תפקודית משמעותית (קריאה, נהיגה, סנוור);
• עכירה מרכזית הנראית מאחורי העדשה התוך-עינית;
• אי-התאמה בין התיקון האופטי (משקפיים) לבין הראייה המושגת.

לעומת זאת, אם העכירה קלה והראייה נשארת טובה, מעקב בלבד עשוי להספיק.

מהלך הטיפול

הקפסולוטומיה בלייזר YAG מתבצעת במספר שלבים:

• הטפת טיפות עיניים להרחבת האישון, ולעיתים למניעת עליית הלחץ התוך-עיני;
• ישיבה מול מנורה מיוחדת, הדומה לזו של הבדיקה הרגילה;
• הנחת עדשת מגע קטנה על העין, עם ג'ל, לצורך מיקוד הלייזר במידת הצורך;
• הפעלת מספר פולסים של לייזר YAG לפתיחת הקפסולה במרכז שדה הראייה.

הבדיקה אינה כואבת, אך המטופל עשוי לשמוע נקישות קלות ולראות הבזקי אור במהלך הפעלת הפולסים.

מעקב והתאוששות הראייה

לאחר הפעולה, הראייה עשויה להיות מטושטשת למשך מספר שעות עקב הרחבת האישון וחלקיקים זעירים בזגוגית. רוב המטופלים מבחינים בשיפור מהיר בחדות הראייה בשעות שלאחר הטיפול, עם תפיסה טובה יותר של ניגודיות ופרטים.

ניתן לבצע בדיקת מעקב בשעות או בימים שלאחר הקפסולוטומיה. טיפות עיניים אנטי-דלקתיות נרשמות לעיתים למשך מספר ימים. התוצאה בדרך כלל יציבה: הקפסולה, לאחר שנפתחה, אינה נסגרת מחדש.

סיכונים וסיבוכים אפשריים

קפסולוטומיה בלייזר YAG היא פעולה בטוחה ונוחה מאוד. כמו כל פעולה רפואית, היא טומנת בחובה סיכונים, נדירים אך אפשריים:

• עלייה זמנית בלחץ התוך-עיני;
• אי-נוחות קלה או גירוי עיני חולף;
• לעיתים נדירות מאוד, דלקת תוך-עינית או תזוזה של העדשה התוך-עינית;
• במקרים חריגים ביותר, היפרדות רשתית או בצקת מקולרית בקרב מטופלים בסיכון.

אירועים אלו נדירים ביחס למספר הקפסולוטומיות המבוצעות מדי שנה. תשאול ובדיקה מדוקדקים מאפשרים להעריך את יחס התועלת מול הסיכון בכל מקרה לגופו.

המלצות מעשיות לאחר לייזר YAG

לאחר טיפול בקטרקט משני באמצעות לייזר YAG, מספר המלצות פשוטות מועילות:

• להקפיד על הטיפול בטיפות עיניים שנרשם, אם ישנו;
• לא לשפשף את העין באופן מוגזם ביום הטיפול;
• לפנות באופן דחוף במקרה של כאב עז, ירידה פתאומית בראייה או הופעת מסך שחור;
• לתכנן, במידת הצורך, עדכון המשקפיים שלכם מספר שבועות לאחר מכן אם יש צורך בהתאמת התיקון האופטי.

בקרב מטופלים הסובלים מניוון מקולרי הקשור לגיל, סוכרת או פתולוגיות עיניות אחרות, המעקב הרפואי השוטף נשאר הכרחי לאחר הטיפול בקטרקט משני.

מתי לפנות לד"ר ז'וליאן גוזלאן?

אם אתם מבחינים בירידה בראייה, תחושת ערפל או סנוור שמופיעים מחדש לאחר ניתוח קטרקט, מומלץ לקבל חוות דעת כדי לאשר קטרקט משני ולשלול סיבה אחרת.

ד"ר ז'וליאן גוזלאן, רופא עיניים בפריז 16, מבצע את הבדיקה, מסביר לכם את מקור ההפרעה ודן עמכם בהתוויה לביצוע לייזר YAG.

לקריאה נוספת

• קטרקט: הבנת המחלה המקורית שטיפולה עשוי להיות מלווה בעכירה משנית.
• ניתוח קטרקט: מהלך הניתוח, עדשות תוך-עיניות ומעקב לאחר הניתוח.
• עדשות תוך-עיניות: סוגי עדשות ותיקון הראייה.
• OCT מקולרי: שימושי כאשר קיים חשד לסיבה רשתיתית אחרת.
• היפרדות רשתית: תסמיני חירום וטיפול.