קטרקט: לנתח עין אחת או את שתי העיניים?

קטרקט יכול לפגוע בעין אחת בלבד (קטרקט חד-צדדי) או בשתי העיניים (קטרקט דו-צדדי), עם השלכות שונות על הראייה ועל התפקוד היומיומי. האם יש לנתח קודם עין אחת, את שתי העיניים ברצף, ובאיזה קצב? ד"ר ז'וליאן גוזלאן, מנתח עיניים בפריז 16, מסביר את המאפיינים של קטרקט חד-צדדי ודו-צדדי, את המרווחים הסבירים בין שני הניתוחים ואת המצבים בהם עדיף לא להמתין יותר מדי לניתוח העין השנייה.

קטרקט חד-צדדי מול דו-צדדי: הבנת המצב

מדברים על קטרקט חד-צדדי כאשר עין אחת בלבד מציגה עכירות משמעותית של העדשה, בעוד העין השנייה נשארת צלולה או כמעט שאינה מושפעת. לעומת זאת, קטרקט דו-צדדי מתאים למצב בו שתי העדשות מושפעות, לעיתים באופן אסימטרי (עין אחת מושפעת יותר מהשנייה).

בפועל, מחלה זו נוטה להפוך לדו-צדדית עם השנים, אך שכיח שעין אחת "מתקדמת מהר יותר". אסימטריה זו מסבירה חלק ניכר מהאי-נוחות הנחווית ומנחה את הבחירה של העיתוי וסדר הניתוחים.

תסמינים: מדוע קטרקט חד-צדדי יכול להיות מטריד מאוד

כאשר הקטרקט פוגע בעיקר בעין אחת, הראייה עלולה להפוך:

• מטושטשת או מעוממת בצד אחד בלבד;
• עם הילות, סנוור, בעיקר בלילה;
• לעיתים עם שינוי משמעותי במספר המשקפיים (העין הפגועה הופכת קצרת ראייה יותר, למשל).

המוח מנסה להסתמך יותר על העין הצלולה יותר, אך האסימטריה בין שתי העיניים עלולה לגרום:

• תחושה של ראייה כפולה או חפיפת תמונות;
• עייפות ראייה משמעותית, בעיקר מול מסך;
• אי-נוחות בנהיגה, במיוחד בלילה.

לפיכך, קטרקט חד-צדדי יכול לעיתים להיות מטריד יותר מקטרקט דו-צדדי סימטרי, מכיוון שההבדל בין שתי העיניים מערער את הראייה הדו-עינית.

כיצד מחליטים אם לנתח עין אחת או שתיים?

ההחלטה אינה מבוססת רק על מספר העיניים הפגועות, אלא על ההשפעה התפקודית בחיי היומיום ועל הבדיקות שנערכות בקליניקה.

קריטריונים קליניים ותפקודיים

ד"ר ז'וליאן גוזלאן מתחשב במספר גורמים בקטרקט חד-צדדי או דו-צדדי:

• חדות הראייה של כל עין (לרחוק ולקרוב);
• האי-נוחות הנחווית: קריאה, עבודה מול מסך, נהיגה, ספורט;
• ההבדל במספר המשקפיים בין שתי העיניים (אניזומטרופיה);
• המקצוע והפעילויות (נהיגה בלילה, עבודת דיוק, ספורט תחרותי...).

באופן כללי, מוצע לנתח תחילה את העין הפגועה יותר (קטרקט חד-צדדי תפקודי) ולאחר מכן לתכנן את העין השנייה בהמשך, בהתאם לאי-הנוחות שנותרה.

בדיקות משלימות ואסטרטגיה

מעבר למדידת חדות הראייה הפשוטה, הניתוח מבוסס על:

• ביומטריה עינית מדויקת לכל עין, על מנת לקבוע את עוצמת העדשות התוך-עיניות ואת היעד הרפרקטיבי (ראייה לרחוק, מיני-מונוויז'ן וכו');
• טופוגרפיה של הקרנית במקרה של אסטיגמטיזם או ניתוח רפרקטיבי קודם;
• OCT מקולרי לוודא העדר מחלת רשתית (ניוון מקולרי הקשור לגיל, בצקת מקולרית, רטינופתיה סוכרתית...);
• הערכת ההבדל ביעד הרפרקטיבי בין שתי העיניים, כדי למנוע אניזומטרופיה לאחר הניתוח שתהיה חמורה מדי.

נתונים אלו מאפשרים להגדיר תוכנית ראייה כוללת: האם לכוון לאותה תיקון בשתי העיניים, או להפרש קל כדי להקל על ראייה לקרוב? מהו המרווח הסביר בין שתי העיניים כדי לצמצם את אי-הנוחות?

האם יש לנתח את שתי העיניים באותו יום?

ניתוח סימולטני של שתי העיניים (באותו יום) נשאר נדיר ושמור בדרך כלל למצבים מיוחדים, בהתאם להנחיות הנהוגות, לארגון חדר הניתוח ולפרופיל המטופל.

בשגרה הקלינית, מעדיפים לרוב ניתוח סדרתי:

• מנתחים תחילה את העין הפגועה יותר;
• בודקים את ההחלמה שלה (חדות ראייה, נוחות, לחץ תוך-עיני);
• ולאחר מכן מתכננים את העין השנייה במרווח קצר אם הקטרקט הדו-צדדי מטריד.

גישה זו מאפשרת להתאים במידת הצורך את האסטרטגיה לעין השנייה (יעד רפרקטיבי, בחירת עדשה תוך-עינית) בהתאם לתוצאה של העין הראשונה.

קטרקט דו-צדדי: המרווח האידיאלי בין שתי העיניים

במקרה של קטרקט דו-צדדי, המרווח בין שני הניתוחים תלוי ב:

• רמת האי-נוחות של העין השנייה;
• הסיכון לאניזומטרופיה (הבדל בעוצמה בין שתי העיניים לאחר הניתוח הראשון);
• המצב הבריאותי הכללי (סוכרת, מחלות לב וכלי דם, טיפולים נוכחיים).

כאשר הקטרקט הדו-צדדי סימטרי ומטריד, רצוי לרוב לא לרווח יותר מדי בין שני הניתוחים, כדי:

• לצמצם את אי-הנוחות בין שתי העיניים;
• להשיג במהרה ראייה דו-עינית יציבה;
• ולהתאים לאחר מכן בצורה מדויקת יותר תיקון שיורי אפשרי (משקפיים, עדשות מולטיפוקליות).

קטרקט חד-צדדי תפקודי: מתי מוצע לנתח את העין השנייה?

יש מצבים בהם רק עין אחת מנותחת בעוד שהעין השנייה מציגה קטרקט מתון בלבד. מדברים אז על קטרקט חד-צדדי תפקודי לאחר ניתוח.

העין השנייה מנותחת בדרך כלל כאשר:

• הקטרקט בעין השנייה מתקדם והופך למטריד;
• ההבדל בין שתי העיניים הופך לקשה לנשיאה (הפרעה בתפיסת מרחקים, עייפות);
• התיקון במשקפיים אינו מספיק עוד לאזן בנוחות בין שתי העיניים.

העיתוי האידיאלי נדון בקליניקה, בהתאם לאי-הנוחות בפועל ולהתקדמות הקטרקט בעין השנייה.

פרוגנוזה ראייתית: למה אפשר לצפות?

בקטרקט דו-צדדי ללא מחלת עיניים נוספת, הפרוגנוזה היא בדרך כלל מצוינת: לאחר ניתוח שתי העיניים, הראייה משתפרת בבהירות, בניגודיות וביציבות. התלות במשקפיים יכולה להצטמצם בהתאם לסוג העדשה התוך-עינית שנבחרה.

בנוכחות מחלה נלווית (ניוון מקולרי הקשור לגיל, רטינופתיה סוכרתית, גלאוקומה מתקדמת...), ניתוח הקטרקט עדיין יכול להביא לשיפור בנוחות, אך התוצאה הסופית תלויה גם במצב הרשתית ועצב הראייה. זהו אחד היתרונות של בדיקה מלאה לפני כל החלטה.

עצות מעשיות למטופלים

כמה המלצות שימושיות:

• לדווח על כל אי-נוחות תפקודית משמעותית (נהיגה, עבודה, קריאה) גם אם רק עין אחת פגועה;
• להימנע מעיכוב מוגזם של קטרקט דו-צדדי מטריד מאוד, מכיוון שההשפעה על חיי היומיום עלולה להיות ניכרת;
• לאחר העין הראשונה, לתאר היטב למנתח את הנוחות הנחווית (ראייה לרחוק, לקרוב, חוסר איזון בין העיניים) כדי לחדד את האסטרטגיה לעין השנייה;
• להקפיד בקפדנות על הטיפול לאחר הניתוח (טיפות עיניים, ביקורות) לכל עין.

מתי לפנות לד"ר ז'וליאן גוזלאן?

ניתן לבקש חוות דעת אם אתם סובלים מקטרקט חד-צדדי מטריד, מקטרקט דו-צדדי שאובחן אצלכם, או אם אתם מתלבטים לגבי העיתוי הנכון לנתח עין אחת או שתיים.

ד"ר ז'וליאן גוזלאן, רופא עיניים בפריז 16, מבצע בדיקה מקיפה (חדות ראייה, ביומטריה, טופוגרפיה, בדיקת קרקעית עין, OCT במידת הצורך) ובונה עמכם תוכנית ראייה מותאמת אישית: סדר הניתוחים, מרווח בין שתי העיניים, סוג העדשה התוך-עינית ויעדי ראייה (רחוק, קרוב, ביניים).

לקריאה נוספת

• קטרקט: כל מה שצריך לדעת על המחלה לפני שנגשים לשאלת אסטרטגיית הניתוח.
• ניתוח קטרקט: מהלך הניתוח, הרדמה ומעקב לאחר הניתוח.
• עדשות תוך-עיניות לקטרקט: מונופוקליות, טוריות, עומק מוקד מורחב ומולטיפוקליות.
• OCT מקולרי: בדיקת דימות לניתוח הרשתית לפני הניתוח.