פליסדות רשתיתיות

ניוונות רשתית מסוג פליסאד, המכונים גם ניוונות פליסאדיים של הרשתית, הם אזורים דקים ומוחלשים ברשתית ההיקפית, שמתגלים לעיתים קרובות במהלך בדיקת קרקעית עין שגרתית. בדרך כלל הם חסרי תסמינים, אך עלולים להגביר את הסיכון לקרע ולאחר מכן להיפרדות רשתית במצבים מסוימים ומוגדרים. ד"ר ז'וליאן גוזלאן, רופא עיניים בפריז 16, מסביר מהם ניוונות אלה, מתי יש להסתפק במעקב בלבד ובאילו מקרים מחסום לייזר מונע אכן מומלץ.

מהם בדיוק ניוונות פליסאדיים של הרשתית?

הרשתית היא קרום דק המצפה את קרקעית העין, האחראי על קליטת האור והעברת האות החזותי למוח. בפריפריה עלולים להימצא אזורי ניוון שבהם הרשתית הופכת דקיקה יותר, לעיתים מנוקבת בחורים קטנים, עם מראה של פסים או פליסאדות. מצב זה מכונה ניוון פליסאדי.

מבחינה אנטומית, ניוונות פליסאדיים אלה מתאפיינים לעיתים קרובות ב:

• הידקקות של הרשתית ההיקפית;
• אזורים לבנבנים או מפוגמנטים המסודרים בפסים מקבילים;
• חורים קטנים או קרעים אטרופיים הכלולים באזור המוחלש;
• משיכה של הזגוגית הנראית לעיתים בשוליהם.

נגעים אלה אינם מעידים בהכרח על כך שהרשתית תיפרד, אך הם מגדירים אזור חולשה שבו אירוע עתידי (משיכת הזגוגית, חבלה, קוצר ראייה חמור) עלול לגרום בקלות רבה יותר לקרע.

למי יש ניוונות פליסאדיים של הרשתית?

ניוונות פליסאדיים הם שכיחים יחסית ועלולים להימצא אצל אנשים ללא כל תסמין מיוחד. הם נצפים בתדירות גבוהה יותר במצבים הבאים:

• קוצר ראייה חמור או בינוני: התארכות גלגל העין מותחת את הרשתית ההיקפית ומעודדת ניוונות.
• מבוגרים מעל גיל 40–50: הזגוגית משתנה ומפעילה משיכות חזקות יותר על אזורים מסוימים ברשתית.
• היסטוריה אישית או משפחתית של היפרדות רשתית: נוכחות ניוונות פליסאדיים שכיחה יותר בהקשרים אלה.
• חבלה עינית או ראשית: מכה עלולה להחליש אזורים שכבר נטויים לכך.

ברוב המקרים, למטופל אין כל תסמין והנגע מתגלה באופן מקרי במהלך בדיקת קרקעית עין שנערכה בשל קוצר ראייה, בדיקת משקפיים או סיבה אחרת.

ניוונות פליסאדיים של הרשתית: תסמינים וסימני אזהרה

כשלעצמם, ניוונות פליסאדיים של הרשתית הם לרוב שקטים. עם זאת, הם עלולים להוות מוקד לקרע רשתית כאשר משיכה של הזגוגית פועלת על אזור שביר זה. תסמינים מסוימים צריכים לעורר ערנות:

• הופעה חדשה של זבובים מרחפים חריגים (גופיפים צפים רבים, "גשם של פיח");
• תחושת הבזקי אור (ברקים) בחושך או בעיניים עצומות;
• תחושת צל, ערפל או "וילון" בחלק משדה הראייה;
• ירידה פתאומית בחדות הראייה, במיוחד אם הוילון נראה מתקדם.

סימנים אלה אינם מעידים תמיד על היפרדות, אך מצדיקים פנייה מהירה לרופא עיניים, באופן אידיאלי תוך 24 עד 48 שעות, על מנת לבדוק את מצב הרשתית ולחפש קרע על גבי ניוון פליסאדי או בסמוך לו.

אבחון: בדיקת קרקעית עין, הדמיית שדה רחב ו-OCT

האבחון מבוסס על בדיקת קרקעית עין לאחר הרחבת אישון. רופא העיניים בוחן בקפידה את הפריפריה של הרשתית, לעיתים באמצעות:

• עדשת שלוש מראות או מקבילה;
• בדיקה עם שקיעה לצפייה טובה יותר באזורים ההיקפיים ביותר;
• צילומי שדה רחב לתיעוד מראה הניוונות הפליסאדיים.

במקרים מסוימים, בדיקת OCT מקולרי או היקפי יכולה להשלים את הבדיקה כדי לנתח משיכות זגוגיתיות, לוודא את שלמות המקולה ולחפש בצקת נלווית. המטרה היא לקבוע:

• את המיקום של הניוונות הפליסאדיים (עליונים, תחתונים, רקתיים, מרובים);
• את היקפם ואת קיומם או היעדרם של חורים או קרעים באזור;
• קיום סימנים של היפרדות מתחילה (הרמת רשתית, נוזל תת-רשתי).

ניוונות פליסאדיים של הרשתית וסיכון להיפרדות רשתית

לא כל הניוונות הפליסאדיים מובילים להיפרדות רשתית. הסיכון ההתפתחותי תלוי במספר פרמטרים:

• נוכחות חורים או קרעים על גבי הניוון הפליסאדי;
• קוצר ראייה חמור או גלגל עין מאורך מאוד;
• היסטוריה של היפרדות בעין השנייה;
• נוכחות משיכות זגוגיתיות ניכרות או היפרדות אחורית של הזגוגית לאחרונה;
• חבלה עינית או ראשית לאחרונה.

בצורות מוגבלות בהיקפן, ללא חור נלווה ואצל מטופל ללא גורם סיכון משמעותי, הפרוגנוזה היא בדרך כלל חיובית ומעקב סדיר בלבד מספיק. לעומת זאת, כאשר קריטריונים מסוימים מתקיימים, טיפול מונע נשקל ביתר חפץ.

האם תמיד יש לטפל בניוונות פליסאדיים של הרשתית?

התשובה היא לא: לא מטפלים באופן שיטתי בכל הניוונות הפליסאדיים. ההחלטה מבוססת על הערכה מדויקת של הסיכון להיפרדות. בפועל, המצבים העיקריים שבהם מחסום לייזר עשוי להיות מומלץ הם:

• ניוונות פליסאדיים בעין נגדית כאשר העין השנייה כבר עברה היפרדות רשתית;
• ניוון פליסאדי מחורר: נוכחות חור אחד או יותר בתוך הניוון הפליסאדי;
• ניוונות פליסאדיים בעין יחידה מתפקדת (עין יחידה או ראייה ירודה בעין השנייה).

מחוץ למקרים אלה, ניוון פליסאדי קטן ללא חור, אצל מטופל עם קוצר ראייה קל וללא היסטוריה מיוחדת, ברוב המקרים ייכלל במעקב בלבד, תוך מסירת מידע על סימני האזהרה. הופעת תסמינים חדשים (זבובים מרחפים, הבזקים, וילון) עשויה לעומת זאת להוביל לשקילה מחודשת של הצורך במחסום לייזר.

מהו מחסום לייזר מונע?

כאשר אחד מהמצבים הבאים קיים – ניוונות פליסאדיים בעין נגדית עם היסטוריה של היפרדות רשתית בצד השני, ניוון פליסאדי מחורר או ניוונות פליסאדיים בעין יחידה – רופא העיניים עשוי להציע מחסום רשתי באמצעות פוטוקואגולציה. העיקרון הוא ליצור סביב אזור הניוון הפליסאדי והחורים הנלווים עטרת פגיעות אור כדי ליצור צלקת מדבקת בין הרשתית לדופן העין.

הפעולה מתבצעת בדרך כלל במסגרת ביקור במרפאה:

• הטפת טיפות להרחבת אישון וטיפות הרדמה;
• הנחה אפשרית של עדשת מגע מיוחדת על העין, עם ג'ל שקוף;
• הפעלת פגיעות האור סביב האזור הממוקד.

תחושת סינוור, עקצוצים או תחושת עייפות בעין אפשריים במהלך ולאחר הטיפול, אך רוב המטופלים מתארים פעולה מרשימה אך נסבלת. המטרה היא להפחית את הסיכון שהיפרדות רשתית תתפתח מאזור שביר זה.

פרוגנוזה ומעקב ארוך טווח

כאשר הם מוערכים כראוי, ובמידת הצורך מוגנים באמצעות מחסום לייזר, לניוונות פליסאדיים של הרשתית יש בדרך כלל פרוגנוזה טובה. עם זאת, תמיד נותר סיכון שיורי לנגעים חדשים או לקרעים במקום אחר ברשתית, במיוחד אצל בעלי קוצר ראייה חמור או בנוכחות היסטוריה משפחתית משמעותית.

המעקב כולל בדרך כלל:

• בקרה מקורבת לאחר הטיפול, אם בוצע לייזר;
• ביקורים תקופתיים לבדיקת קרקעית עין בהתאם לפרופיל הסיכון;
• חינוך לסימני אזהרה (זבובים מרחפים פתאומיים, הבזקים, וילון) לפנייה מיידית במקרה של תסמינים חדשים.

המטרה היא לאתר מוקדם ככל האפשר התפתחות אפשרית לקרע או היפרדות מתחילה, על מנת לטפל בתנאים המיטביים.

מתי לפנות לד"ר ז'וליאן גוזלאן?

ניתן לבקש חוות דעת אם אובחנו אצלכם ניוונות פליסאדיים של הרשתית במהלך בדיקת קרקעית עין, אם יש לכם קוצר ראייה חמור או אם אתם חווים תסמינים חדשים כגון זבובים מרחפים חריגים, הבזקי אור או הופעת וילון בשדה הראייה. מומלץ גם לפנות במקרה של היסטוריה אישית או משפחתית של היפרדות רשתית.

ד"ר ז'וליאן גוזלאן, רופא עיניים בפריז 16, מבצע בדיקת קרקעית עין מעמיקה, המושלמת במידת הצורך בהדמיית שדה רחב ו-OCT, ולאחר מכן דן עמכם על האסטרטגיה המתאימה ביותר: מעקב בלבד, חינוך לסימני אזהרה או מחסום רשתי מונע כאשר הדבר מוצדק.

לקריאה נוספת

• היפרדות רשתית: סימני אזהרה וטיפול כירורגי.
• קרע ברשתית: תסמינים, אבחון וטיפול.
• לייזר ורשתית: התוויות למחסום מונע וטיפולי פוטוקואגולציה נוספים.
• OCT מקולרי: הדמיית ייחוס לניתוח הרשתית והמשיכות הזגוגיתיות.