אנגיוגרפיית OCT

אנגיוגרפיית OCT (או OCT-A) היא טכניקת הדמיה חדשנית המאפשרת לראות את מחזור הדם של הרשתית והכורואיד ללא הזרקת חומר צביעה. היא משלימה את בדיקת OCT מקולרי הקלאסית ואת האנגיוגרפיה בפלואורסצאין. ד"ר ז'וליאן גוזלאן, מנתח עיניים בפריז 16, מסביר את העיקרון, ההתוויות והמגבלות של אנגיוגרפיית OCT.

מהי אנגיוגרפיית OCT?

אנגיוגרפיית OCT היא התפתחות של בדיקת OCT מבנית. המכשיר מבצע חתכים דקים מאוד של הרשתית, וכן רכישות חוזרות באותו מיקום. על ידי ניתוח השונות הזעירה באות בין שתי רכישות, הוא מזהה את תנועת כדוריות הדם האדומות בכלי הדם הקטנים.

על סמך מידע זה, תוכנה משחזרת מפות כלי דם שכבה אחר שכבה: מקלעת שטחית, עמוקה, כוריוקפילרית... כך מתקבלת "אנגיוגרפיה" אמיתית ללא דקירה או הזרקת חומר צביעה, אך ורק על בסיס תנועת הדם.

אנגיוגרפיית OCT: אילו שכבות כלי דם ניתן לנתח?

אחד היתרונות המרכזיים של אנגיוגרפיית OCT הוא הסגמנטציה: התמונה מחולקת למישורים עוקבים כדי להמחיש רשתות כלי דם שונות. בפועל, בודקים בעיקר:

• את המקלעת הנימית השטחית (הקרובה לפני שטח הרשתית);
• את המקלעת הנימית העמוקה (המעורבת לעיתים קרובות באיסכמיות מקולריות מסוימות);
• את האזור האווסקולרי הפובאולרי ומתאריו;
• את הכוריוקפילריס;
• לעיתים את הרשתות הניאווסקולריות (ניוון מקולרי הקשור לגיל, קוצר ראייה חמור, סיבות דלקתיות).

ניתוח "לפי שכבות" זה מאפשר להבין מדוע מטופל עשוי לחוש בירידה בראייה בעוד שבדיקת OCT המבנית לעיתים תקינה למראית עין: המיקרו-מחזור עלול להיפגע לפני שינויים אנטומיים גלויים.

באילו מקרים אנגיוגרפיית OCT שימושית?

אנגיוגרפיית OCT מועילה במיוחד עבור:

• גילוי או מעקב אחר כלי דם חדשים כורואידליים בניוון מקולרי הקשור לגיל מהסוג הרטוב;
• ניתוח אזורי איסכמיה מקולרית והרשת הנימית הפובאולרית ברטינופתיה סוכרתית;
• בחינת חסימות ורידיות ברשתית (מרכזית או ענפית) באזור המקולה;
• חקירת דלקות ענביה מסוימות או מקולופתיות לא טיפוסיות;
• מעקב אחר השפעת הזרקות תוך-זגוגיתיות על כלי הדם המקולריים.

היא מועילה במיוחד כאשר רוצים לבצע בקרות חוזרות לאורך זמן, מבלי לחזור על הזרקות חומר צביעה בכל פעם.

כיצד מתבצעת בדיקת אנגיוגרפיית OCT?

הבדיקה מהירה וללא כאב. היא מתבצעת בישיבה, הסנטר מונח על משענת והמצח צמוד לרצועה. אין דקירה ואין הזרקה.

מבקשים מכם להתמקד בנקודת אור בתוך המכשיר. תוך שניות ספורות, מכשיר ה-OCT מבצע רכישות מבניות ו"אנגיוגרפיות". חשוב לשמור על אי-תנועה ולהתמקד היטב, שכן תנועות עין עלולות ליצור עיוותים בתמונה.

ניתן לבצע אנגיוגרפיית OCT עם או בלי הרחבת אישונים, בהתאם לשקיפות התווכים ולאיכות התמונות הנדרשת. התוצאה זמינה מיידית לפענוח.

מה מראה אנגיוגרפיית OCT

אנגיוגרפיית OCT מספקת מספר סוגי תמונות:

• חתכי OCT קלאסיים המראים את עובי ומבנה הרשתית;
• מפות זילוח של המקולה (מקלעת שטחית, עמוקה);
• הדמיה של כלי דם חדשים כורואידליים או רשתות חריגות;
• אזורי איסכמיה או דלדול נימי;
• מראה הכוריוקפילריס במקולופתיות מסוימות.

הבדיקה מאפשרת לאתר במדויק חריגות כלי דם, לראות אם הן עדיין פעילות ולעקוב אחר התפתחותן תחת טיפול.

פענוח: כיצד מזהים כלי דם חדשים באנגיוגרפיית OCT?

בפועל, אנגיוגרפיית OCT שימושית מאוד לזיהוי רשתות כלי דם חריגות. כלי דם חדש כורואידלי מופיע לעיתים קרובות כמבנה "דמוי תחרה" או "דמוי שיח", צפוף פחות או יותר, בתוך השכבות העמוקות.

מחפשים בעיקר:

• נוכחות רשת במישור המתאים לניאווסקולריזציה;
• את היקפה (גודל, גבולות);
• את ארגונה (רשת דקה או להפך "בשלה" וצפופה);
• ובעיקר את המתאם עם הסימנים בבדיקת OCT המבנית (נוזל תוך/תת-רשתיתי, אי-סדירויות וכדומה).

במילים אחרות: אנגיוגרפיית OCT מראה את הרשת, ובדיקת OCT המבנית מראה לרוב את ההשלכות על הרשתית.

אנגיוגרפיית OCT, בדיקת OCT קלאסית ואנגיוגרפיה בפלואורסצאין: מה ההבדלים?

OCT מקולרי מבני מציג בעיקר את הארכיטקטורה של שכבות הרשתית, אנגיוגרפיית OCT מתמקדת במיקרו-מחזור הדם, ואנגיוגרפיה בפלואורסצאין ממחישה את פיזור חומר הצביעה בכלי הדם.

בפועל:

• אנגיוגרפיית OCT היא לא פולשנית וניתנת לחזרה בתדירות הנדרשת;
• היא מראה היטב כלי דם חדשים מקולריים, גם כאשר הם מפרישים מעט;
• מצד שני, היא אינה מראה ישירות את דליפות חומר הצביעה ולא חלק מכלי הדם הפריפריים מאוד.

במקרים רבים, אנגיוגרפיית OCT ואנגיוגרפיה בפלואורסצאין הן משלימות: הראשונה מציגה את המפה המדויקת של כלי הדם, והשנייה את עוצמת הדליפות ואת הזילוח הרחב יותר של הרשתית.

מגבלות ועיוותים של אנגיוגרפיית OCT

כמו כל בדיקה, לאנגיוגרפיית OCT יש מגבלות. התמונות עלולות להיות קשות לפענוח במקרים של:

• קיבוע לקוי (עין שנעה הרבה);
• תווכים עכורים (קטרקט צפוף, עכירויות זגוגיתיות משמעותיות);
• שטפי דם גדולים המסתירים את המקולה.

המכשיר עלול גם ליצור עיוותים (קווי מתאר כפולים, "הקרנה" של כלי דם, היעדר זרימה מדומה) הדורשים ניסיון ספציפי לזיהויים. הערך של אנגיוגרפיית OCT נבחן תמיד בשילוב עם הבדיקה הקלינית וההדמיות האחרות הזמינות.

מה התועלת המעשית למטופל?

למטופל, אנגיוגרפיית OCT מביאה:

• גילוי מוקדם טוב יותר של כלי דם חדשים מקולריים מסוימים;
• מעקב מדויק אחר המיקרו-מחזור המקולרי תחת טיפול;
• הפחתת מספר הזרקות חומר הצביעה, במיוחד במחלות כרוניות;
• הבנה טובה יותר של הקשר בין התמונות לראייה הנתפסת.

בפועל, אנגיוגרפיית OCT תורמת להתאמת קצב ההזרקות התוך-זגוגיתיות, לאישור יציבות המקולה או לגילוי מוקדם יותר של הישנות המחלה.

לקריאה נוספת

• חסימת הווריד המרכזי של הרשתית: הערכה וטיפול בבצקת מקולרית.
• חסימת ענף ורידי ברשתית: תסמינים, OCT והזרקות.
• הזרקות תוך-זגוגיתיות: מהלך, יעילות ומעקב.
• אנגיוגרפיה בפלואורסצאין: הדמיה עם הזרקת חומר צביעה.