לייזר ורשתית

לייזר רשתית (או צריבה רשתית) הוא טיפול מרכזי ברפואת עיניים שמטרתו להגן על הרשתית ולמנוע סיבוכים חמורים, כגון היפרדות רשתית או אובדן ראייה הקשור לסוכרת או לחסימות ורידיות ברשתית. הוא אינו "מתקן" הכול, אך מאפשר לעיתים קרובות לייצב את המצב ולהפחית את הסיכון להחמרה. ד"ר ז'וליאן גוזלאן, רופא עיניים בפריז 16, מסביר את ההתוויות לטיפול זה, את המהלך המעשי של הטיפולים, את התוצאות הצפויות ואת אמצעי הזהירות שיש להכיר.

מהו לייזר רשתית?

לייזר רשתית מתבסס על הנחת פגיעות אור ממוקדות מאוד על אזורים מסוימים ברשתית. אנרגיית האור הופכת לחום, מה שיוצר הידבקויות צלקתיות קטנות או משנה את חילוף החומרים של רקמות הרשתית.

המטרה אינה "לשפר" את הראייה כמו זוג משקפיים, אלא לייצב את הרשתית:

• על ידי חיזוק אזורים שבירים (קרעים, ניוונים);
• על ידי הפחתת האיסכמיה (מחסור בחמצן) ברטינופתיות חמורות, כגון רטינופתיה סוכרתית;
• על ידי טיפול בבצקת מקולרית בהתוויות מסוימות ומוגדרות היטב.

קיימות תוכניות טיפול בלייזר שונות (מוקדי, רשת, פאן-רטינלי), המותאמות לכל מחלה ולכל טופוגרפיה של הנגע.

התוויות עיקריות לצריבה רשתית

המצבים השכיחים ביותר שבהם ניתן להציע לייזר רשתית הם:

• רטינופתיה סוכרתית פרוליפרטיבית או חמורה: צריבה פאן-רטינלית מפחיתה את האיסכמיה וגורמת לנסיגה של כלי דם חדשים חריגים.
• בצקת מקולרית סוכרתית או לאחר חסימת וריד מרכזי ברשתית או חסימת ענף ורידי ברשתית, במקרים נבחרים.
• קרעים ברשתית או היפרדות רשתית בתחילתה: מחסום סביב הנגע למניעת התפשטות.
• ניוונים היקפיים בסיכון (פליסדיים, קפואים וכדומה) בחולים עם קוצר ראייה גבוה או עם עבר של היפרדות רשתית.
• צורות מסוימות של רטינופתיות איסכמיות (חסימות ורידיות נרחבות, איסכמיות היקפיות) להפחתת הסיכון לכלי דם חדשים.

בחירת הטיפול נעשית תמיד באופן פרטני, לאחר בדיקה מקיפה של הרשתית וניתוח בדיקות הדמיה (בדיקת קרקעית העין, OCT מקולרי, אנגיוגרפיה ועוד).

כיצד מתבצע טיפול לייזר רשתית?

רוב הטיפולים מתבצעים באופן אמבולטורי, בקליניקה או במרפאה, ללא אשפוז. בפועל:

• טיפות להרחבת אישון מוחלות להרחבת האישון;
• חומר הרדמה מקומי בטיפות ניתן כדי לגרום לחוסר תחושה בפני שטח העין;
• עדשת מגע מיוחדת מוצבת לעיתים על העין, עם ג'ל, כדי למקד טוב יותר את קרן האור על הרשתית.

המטופל יושב מול מנורת סדק, כמו בבדיקה רגילה, אך רופא העיניים משתמש בראש טיפולי המחובר למנורה. משך הטיפול נע בדרך כלל בין 10 ל-30 דקות בהתאם לסוג הטיפול ולמספר הפגיעות.

במהלך הטיפול ניתן לחוש הבזקי אור ולעיתים תחושה קלה של עקצוץ או חום. רוב המטופלים מתארים פעולה מרשימה אך נסבלת, עם אי-נוחות חולפת יותר מכאב אמיתי.

טיפולי לייזר רשתית: הסוגים העיקריים

צריבה פאן-רטינלית (רטינופתיה סוכרתית, איסכמיות)

צריבה פאן-רטינלית מתבססת על הנחת פגיעות אור רבות על הרשתית ההיקפית, תוך חסכון במקולה. היא משמשת בעיקר בצורות חמורות של רטינופתיה סוכרתית או בחסימות ורידיות איסכמיות מסוימות.

טיפול זה מאפשר להפחית את האיסכמיה ובכך לגרום לנסיגת כלי הדם החדשים, תוך הפחתת הסיכון לדימום תוך-זגוגיתי או לגלאוקומה ניאווסקולרית. לעיתים ניתן לבצעו במספר טיפולים, במרווחים של מספר ימים או שבועות.

צריבת לייזר מוקדית או ברשת (בצקת מקולרית)

בבצקות מקולריות מסוימות (סוכרתיות או משניות לחסימה ורידית), ניתן להציע טיפול בצריבה:

• טיפול מוקדי מכוון לנקודות דליפה מדויקות סמוך למקולה;
• צריבה ברשת מניחה פגיעות מרובות באזור בצקתי יותר מפושט.

כיום, אסטרטגיה זו משולבת לעיתים קרובות, או לפעמים מוחלפת, על ידי הזרקות תוך-זגוגיתיות, בפרט נוגדי גורם גדילה של כלי דם. הבחירה תלויה במיקום הבצקת, בחומרתה ובהנחיות הנהוגות.

מחסום לייזר לקרעים ברשתית

בנוכחות קרע ברשתית, הצריבה מאפשרת ליצור מחסום רשתיתי: עטרה של פגיעות סביב הנגע. כך נוצר אזור של צלקת נצמדת ה"מדביקה" את הרשתית לדופן העין, ומפחיתה את הסיכון שנוזל יחדור ויגרום להיפרדות רשתית.

הטיפול יכול להתבצע בטיפול אחד או במספר טיפולים בהתאם לנראות, לסבילות המטופל ולתגובת הרשתית.

מהלך ההחלמה, יעילות ומגבלות של לייזר רשתית

לאחר צריבה רשתית, הראייה עלולה להיות מטושטשת באופן זמני, בעיקר בשל הרחבת האישון, הסנוור ולעיתים בצקת רשתית קלה. כאבי ראש או תחושת עייפות בעין אפשריים.

התוצאות הצפויות הן:

• במקרה של רטינופתיה פרוליפרטיבית: נסיגת כלי הדם החדשים והפחתת הסיכון לדימום או לגלאוקומה ניאווסקולרית;
• במקרה של קרע: ייצוב הרשתית ומניעת היפרדות;
• במקרה של בצקת מקולרית (בהתוויות ספציפיות): הפחתת הבצקת או השלמה לטיפול בהזרקות.

לטכניקה זו יש בכל זאת מגבלות:

• היא אינה מאפשרת תמיד לשקם ראייה שכבר נפגעה באופן משמעותי;
• ייתכן שיהיה צורך בטיפולים משלימים (טיפולים נוספים, הזרקות תוך-זגוגיתיות, ניתוח);
• בהתאם להתוויה, הוא עלול לגרום לצמצום שדה הראייה או לסקוטומות היקפיות המורגשות בחושך.

סיכונים ותופעות לוואי אפשריות

פעולה זו מבוקרת ונפוצה מאוד, אך כמו כל פעולה רפואית, היא טומנת בחובה סיכונים, נדירים אך אפשריים:

• הפרעה חזותית זמנית, סנוור, ראייה מטושטשת למספר שעות;
• דימומים קטנים רשתיתיים או זגוגיתיים מקומיים;
• צמצום שדה הראייה ההיקפי לאחר טיפול פאן-רטינלי נרחב;
• פגיעות מקולריות נדירות אם פגיעת לייזר מגיעה קרוב מדי לפובאה;
• לעיתים רחוקות מאוד, החמרה זמנית של הבצקת המקולרית.

מידע מפורט ניתן לפני הפעולה, עם הערכת יחס תועלת / סיכון בהתאם למצבכם.

המלצות מעשיות לפני ואחרי לייזר רשתית

מספר המלצות שימושיות למטופלים העומדים לעבור צריבה רשתית:

• עדיף להגיע בליווי, מכיוון שהראייה עלולה להיות מטושטשת לאחר הרחבת האישון;
• יש ליידע את רופא העיניים על כל טיפול תרופתי כללי (נוגדי קרישה, תרופות לסוכרת וכדומה) ועל הרקע הרפואי שלכם;
• לאחר הטיפול, יש להימנע מנהיגה מיידית, במיוחד בלילה;
• יש להקפיד על הטיפות שנרשמו לאחר הטיפול (נוגדות דלקת, דמעות מלאכותיות וכדומה);
• יש לפנות בדחיפות במקרה של ירידה פתאומית בראייה, הופעת מסך שחור, הבזקים עזים או כאב חזק.

מתי לפנות לד"ר ז'וליאן גוזלאן?

ניתן לבקש חוות דעת אם דיברו אתכם על רטינופתיה סוכרתית, על חסימה ורידית ברשתית, על קרע ברשתית, או אם הוצע לכם לייזר רשתית ואתם מעוניינים בחוות דעת שנייה או בהסברים מפורטים על תועלת הטיפול.

ד"ר ז'וליאן גוזלאן, רופא עיניים בפריז 16, מבצע בדיקה מקיפה של קרקעית העין ובדיקות הדמיה מותאמות (OCT, אנגיוגרפיה, אולטרסאונד במידת הצורך), ולאחר מכן דן עמכם באפשרויות הטיפול השונות, בהתאם למצבכם החזותי והכללי.

לקריאה נוספת

• רטינופתיה סוכרתית: שלבים, תסמינים וטיפולים.
• היפרדות רשתית: סימני אזהרה וטיפול כירורגי.
• OCT מקולרי: הדמיית ייחוס לניתוח הרשתית.
• הזרקות תוך-זגוגיתיות: תפקיד נוגדי גורם גדילה של כלי דם וסטרואידים במחלות רשתית.