רטינופתיה נסיובית מרכזית

רטינופתיה נסיובית מרכזית היא מחלה של הרשתית הפוגעת בעיקר במבוגרים צעירים או בגיל הביניים, לעיתים קרובות במצב של לחץ נפשי ולעיתים בשימוש בקורטיקוסטרואידים. היא מתבטאת בהיפרדות סרוזית קטנה של המקולה, הגורמת לראייה מטושטשת ומעוותת. ד״ר ז׳וליאן גוזלאן, מנתח עיניים בפריז 16, מסביר את התסמינים, את תפקיד ה-OCT ואת הטיפולים ברטינופתיה נסיובית מרכזית.

מהי רטינופתיה נסיובית מרכזית?

רטינופתיה נסיובית מרכזית היא מחלה של המקולה שבה נוזל מצטבר מתחת לרשתית הנוירוסנסורית, ויוצר בועית של היפרדות סרוזית במרכז קרקעית העין. המקולה מתרוממת מעט, מה שפוגע במיקוד התמונות.

רטינופתיה נסיובית מרכזית פוגעת בתדירות גבוהה יותר בגברים בגילאי 30 עד 60, אך עלולה להופיע גם בנשים. היא לרוב חד-צדדית בתחילתה, אך יש לעקוב גם אחרי העין השנייה.

תסמינים של רטינופתיה נסיובית מרכזית

התסמינים האופייניים של רטינופתיה נסיובית מרכזית הם:

• ראייה מטושטשת מרכזית בעין אחת, המתוארת לעיתים כ"כמו להסתכל דרך מים";
• עיוות קווים (מטמורפופסיה): קווים ישרים נראים גליים;
• תחושה שאות חסרה במרכז המילים;
• מיקרופסיה: עצמים נראים קטנים יותר או רחוקים יותר בעין הפגועה;
• תפיסת צבעים שונה מעט בין שתי העיניים.

סימנים אלה מחייבים פנייה לרופא עיניים, במיוחד אם הם הופיעו לאחרונה, אצל מטופל הנמצא בלחץ נפשי או המשתמש בקורטיקוסטרואידים (טבליות, תרסיסים, משחות, זריקות...).

כיצד נקבעת האבחנה?

בדיקת קרקעית העין עשויה לחשוף החזר אור חריג או אזור קמור באזור המקולה. הבדיקה המרכזית היא OCT מקולרי, המדגים את ההיפרדות הסרוזית של הרשתית ומאפשר למדוד את היקפה.

במקרים מסוימים, הבירור מושלם באמצעות אנגיוגרפיה באינדוציאנין ירוק, לניתוח זרימת הדם בכורואיד ואיתור אזורי חדירות-יתר האופייניים ל"ספקטרום הפכיכורואיד". ניתן לבצע גם אנגיוגרפיה בפלואורסצאין בהתאם להקשר הקליני.

גורמים וגורמי סיכון לרטינופתיה נסיובית מרכזית

רטינופתיה נסיובית מרכזית קשורה לפגיעה בכורואיד (השכבה הווסקולרית שמתחת לרשתית) ובאפיתל הפיגמנטי של הרשתית, המאפשרים חדירת נוזל מתחת למקולה. מספר גורמי סיכון ידועים:

• לחץ נפשי כרוני, נטייה חרדתית או עומס יתר;
• שימוש בקורטיקוסטרואידים (דרך הפה, שאיפה, עורית, זריקות וכו');
• הפרעות שינה ועבודה בלילה;
• יתר לחץ דם או גורמי סיכון קרדיווסקולריים אחרים;
• רקע של פכיכורואיד (כורואיד מעובה) הנצפה בהדמיה.

במקרים מסוימים, לא נמצא גורם ברור. הראיון הרפואי והבירור נועדו לאתר גורמים הניתנים לשינוי, בפרט קורטיקוסטרואידים, כאשר אין בהם צורך הכרחי.

מהלך טבעי של רטינופתיה נסיובית מרכזית

במקרים רבים, רטינופתיה נסיובית מרכזית חריפה נרפאת באופן ספונטני תוך מספר שבועות עד מספר חודשים: הנוזל נספג, המקולה חוזרת למקומה והראייה משתפרת בהדרגה. עם זאת, עלולה להישאר הבדלה קלה בתפיסה בין שתי העיניים.

צורות מסוימות הופכות לכרוניות או חוזרות, עם נוזל שנשאר או חוזר מספר פעמים. לאורך זמן, שינויים באפיתל הפיגמנטי וברשתית עלולים לגרום לירידה מתמשכת יותר בראייה, ולכן חשוב המעקב הסדיר.

טיפולים ברטינופתיה נסיובית מרכזית

מעקב בלבד ואמצעים כלליים

כאשר חדות הראייה נשארת תקינה והאירוע הוא לאחרונה, מוצע לעיתים קרובות מעקב בלבד, במיוחד באירוע ראשון. המטרה היא לצפות בספיגה ספונטנית של הנוזל ב-OCT.

במקביל, הרופא עשוי להמליץ:

• על הפחתה או הפסקה של קורטיקוסטרואידים במידת האפשר, בתיאום עם הרופא המטפל;
• על טיפול בלחץ הנפשי, בשינה ובאורח החיים;
• על מעקב אחר הראייה מקרוב, עין אחר עין, בעזרת רשת אמסלר.

טיפולים ממוקדים (לייזר, טיפול פוטודינמי)

במקרה של צורה כרונית, מטרידה מאוד או מאיימת על הראייה המרכזית, ניתן להציע טיפולים ממוקדים, בהתאם לממצאים באנגיוגרפיה וב-OCT:

• לייזר מוקדי עדין על נקודת דליפה מזוהה היטב, מחוץ למרכז המקולה;
• טיפול פוטודינמי במינון מופחת, הפועל על אזורי חדירות-יתר בכורואיד.

במצבים מסוימים שבהם קיימים כלי דם חדשים כורואידליים נלווים, ניתן לשקול זריקות תוך-זגוגיתיות של נוגדי גורם גדילה של כלי דם.

מעקב ופרוגנוזה

ברוב המקרים, לרטינופתיה נסיובית מרכזית חריפה יש פרוגנוזה ראייתית טובה, עם התאוששות תפקודית מספקת. הפרוגנוזה פחות טובה במקרים של צורות כרוניות, הישנויות מרובות או נגעים ישנים.

המעקב מבוסס על בדיקות תקופתיות הכוללות מדידת חדות הראייה וOCT של המקולה, על מנת לוודא היעלמות או הופעה מחודשת של הנוזל. המטופל מעודד לעקוב בעצמו אחר ראייתו (קריאה, רשת אמסלר) ולדווח על כל עיוות חדש או ירידה בראייה בעין הפגועה.

עצות מעשיות למטופלים עם רטינופתיה נסיובית מרכזית

במקרה של רטינופתיה נסיובית מרכזית, מספר צעדים פשוטים יכולים לסייע בהגנה על המקולה ובמניעת הישנויות:

• להפסיק, במידת האפשר, את הטיפול בקורטיקוסטרואידים בתיאום עם הרופא המטפל;
• לשמור על שינה סדירה והרגלי חיים נכונים;
• להפחית לחץ נפשי כרוני (פעילות גופנית, הרפיה, ליווי מקצועי במידת הצורך);
• לבדוק באופן סדיר את הראייה מקרוב, עין אחר עין;
• לפנות במהירות לרופא עיניים במקרה של עיוות חדש או ירידה בראייה.

מתי לפנות לד״ר ז׳וליאן גוזלאן?

ניתן לבקש חוות דעת מומחה אם אתם מבחינים בראייה מטושטשת מרכזית, בקווים גליים, בהבדל בראייה בין שתי העיניים, או אם רופא אחר העלה חשד לרטינופתיה נסיובית מרכזית. מטופלים הנמצאים בלחץ נפשי, המשתמשים בקורטיקוסטרואידים או שכבר נמצאים במעקב בשל פגיעה במקולה, צריכים להיות ערניים במיוחד.

ד״ר ז׳וליאן גוזלאן, רופא עיניים בפריז 16, מבצע בירור מלא (בדיקה קלינית, OCT, הדמיית רשתית) ומציע אסטרטגיה מותאמת אישית: מעקב בלבד, אמצעים כלליים, או טיפול ממוקד במידת הצורך.

לקריאה נוספת

• OCT מקולרי: הבדיקה המרכזית לניתוח המקולה.
• אנגיוגרפיה באינדוציאנין ירוק: הדמיית הכורואיד במחלות מספקטרום הפכיכורואיד.
• זריקות תוך-זגוגיתיות: טיפולים מונחי הדמיה של הרשתית.