רטינופתיה סוכרתית היא סיבוך שכיח ועלול להיות חמור של סוכרת. כאשר דימומים תוך-זגוגיתיים חוזרים על עצמם או כאשר שגשוג כלי הדם הופך משמעותי, ייתכן שיידרש כריתת זגוגית כדי להציל או לייצב את הראייה. ד"ר ז'וליאן גוזלאן, מנתח עיניים בפריז 16, מסביר את תפקיד כריתת הזגוגית ברטינופתיה סוכרתית, את ההתוויות שלה, מהלכה והפרוגנוזה החזותית.
רטינופתיה סוכרתית: תזכורת קצרה
רטינופתיה סוכרתית היא פגיעה מתקדמת בכלי הדם של הרשתית כתוצאה מהשפעת הסוכרת. מקובל להבחין בין:
- רטינופתיה סוכרתית לא שגשוגית: מיקרו-מפרצות, דימומים נקודתיים, אקסודטים;
- רטינופתיה סוכרתית שגשוגית: הופעת כלי דם חדשים חריגים על פני הרשתית או הדיסק האופטי;
- בצקת מקולרית סוכרתית, האחראית לירידה בראייה המרכזית.
כלי הדם החדשים שבריריים, מדממים בקלות לתוך הזגוגית ועלולים להיות מלווים בממברנות משיכה על פני הרשתית, העלולות להוביל עד להיפרדות רשתית משיכתית.
מהי כריתת זגוגית?
כריתת זגוגית היא ניתוח של המקטע האחורי של העין, שבמהלכו מסירים את הזגוגית (הג'ל השקוף) ומטפלים ישירות ברשתית. הניתוח מתבצע לרוב תחת הרדמה מקומית-אזורית (העין מורדמת, המטופל ער).
דרך חתכים זעירים מאוד (מיקרו-חתכים), המנתח מחדיר:
- גשש כריתת זגוגית (לחיתוך ושאיבת הזגוגית);
- סיב אור (להארת חלל הזגוגית);
- במידת הצורך כלים נוספים (מלקחיים, מספריים, גששי לייזר).
בסיום הניתוח, העין מתמלאת בנוזל שקוף, או לעיתים בגז זמני או בשמן סיליקון בהתאם למקרה.
מתי רטינופתיה סוכרתית מחייבת כריתת זגוגית?
כריתת זגוגית אינה מבוצעת באופן שיטתי ברטינופתיה סוכרתית. היא נשקלת במצבים מתקדמים מסוימים, לדוגמה:
- דימום תוך-זגוגיתי צפוף שאינו נספג ומונע צפייה ברשתית;
- דימומים חוזרים למרות טיפול הולם;
- היפרדות רשתית משיכתית מקולרית או מאיימת על המקולה;
- משיכות זגוגיתיות-רשתיתיות משמעותיות עם סיכון לקרע ברשתית;
- שילוב עם בצקת מקולרית סוכרתית עמידה, כאשר למשיכה תפקיד מרכזי.
בפועל, כריתת זגוגית נשקלת כאשר הראייה נפגעת באופן משמעותי או מאוימת והטיפולים המקובלים (צריבת לייזר, זריקות תוך-זגוגיתיות) אינם מספיקים יותר.
ממצאי OCT וההחלטה הניתוחית
OCT מקולרי וההדמיה המשלימה ממלאים תפקיד מרכזי בהחלטה לנתח. הגורמים הבאים חשובים במיוחד:
- משיכה זגוגיתית-מקולרית סוכרתית: עיוות השכבות הפנימיות, גזירה;
- ממברנות אפי-רטינליות המלוות בקפלים או בהיפרדות משיכתית מקומית;
- היפרדות מקולרית משיכתית חלקית או מלאה;
- בצקת מקולרית עם מרכיב משיכתי ברור;
- הערכת שלמות השכבות החיצוניות (ממברנה מגבילה חיצונית, אזור אליפסואידי) לצורך הערכת הפרוגנוזה החזותית.
ההחלטה על כריתת זגוגית מתחשבת הן:
- במצב הקליני (חדות ראייה, השפעה תפקודית);
- בהדמיית OCT ובאנגיוגרפיה במידת הצורך;
- ביציבות הסוכרת ובהקשר הכללי;
- בהתפתחות תחת טיפול רפואי הולם (לייזר, זריקות תוך-זגוגיתיות).
כיצד מתבצע ניתוח כריתת זגוגית לרטינופתיה סוכרתית?
הניתוח מתבצע בסביבה כירורגית מתמחה. השלבים העיקריים הם:
1) ביצוע המיקרו-חתכים
שלושה חתכים קטנים מבוצעים בסקלרה (לובן העין) להחדרת הכלים. הם עדינים מספיק כדי להיות לרוב אטומים מעצמם.
2) הסרת הזגוגית והדימומים
הזגוגית מוסרת בהדרגה, במיוחד האזורים שהועמו על ידי דם. הדבר מאפשר לפנות את הציר החזותי ולצפות ברשתית שמתחת.
3) טיפול בממברנות ובמשיכות
ממברנות המשיכה על פני הרשתית נאחזות בעדינות ונחתכות. המטרה היא לשחרר את המשיכות המעוותות או מפרידות את הרשתית.
4) צריבת לייזר תוך-עינית
לייזר תוך-עיני מבוצע לעיתים קרובות במהלך כריתת הזגוגית כדי להשלים או לחזק את הצריבה הפאן-רטינלית. הדבר מאפשר להפחית את פעילות כלי הדם החדשים ולהגביל את הסיכון להישנות.
5) מילוי סופי של העין
בסיום הניתוח, העין מתמלאת בתמיסת מלח, בגז או לעיתים נדירות בשמן סיליקון בהתאם ליציבות הרשתית וסוג ההיפרדות שטופלה.
מהלך ההחלמה לאחר הניתוח
לאחר כריתת הזגוגית, נקבע טיפול בטיפות עיניים אנטיביוטיות ואנטי-דלקתיות. אדמומיות, תחושת גוף זר או ראייה מטושטשת שכיחות בימים הראשונים.
במקרה של מילוי בגז תוך-עיני, בועה תהיה נראית בשדה הראייה והראייה תישאר מטושטשת חלקית עד להיספגותה. ייתכן שיומלצו תנוחות מסוימות בהתאם למיקום הנגעים שטופלו.
הראייה משתפרת בהדרגה במשך מספר שבועות, לעיתים מספר חודשים, בהתאם למצב ההתחלתי של הרשתית והמקולה.
פרוגנוזה חזותית: למה ניתן לצפות באופן סביר?
הפרוגנוזה תלויה במספר גורמים:
- ותק וחומרת הרטינופתיה הסוכרתית;
- נוכחות היפרדות מקולרית משיכתית ומשך זמנה;
- שלמות השכבות החיצוניות ב-OCT;
- איזון הסוכרת וגורמי הסיכון הקרדיו-וסקולריים;
- מחלות נלוות אפשריות (גלאוקומה, ניוון מקולרי הקשור לגיל וכדומה).
במקרים רבים, כריתת הזגוגית מאפשרת לכל הפחות לייצב את המצב ולמנוע החמרה משמעותית. כאשר המבנים המקולריים עדיין שמורים, שיפור משמעותי בראייה אפשרי, אך לעיתים נדירות עד לראייה "מושלמת".
שאלות נפוצות: כריתת זגוגית ורטינופתיה סוכרתית
האם מדובר בניתוח דחוף?
הדבר תלוי במצב. טיפול מהיר נדרש במקרה של היפרדות משיכתית המאיימת על המקולה, היפרדות מקולרית משיכתית, דימום תוך-זגוגיתי מסיבי עם ירידה פתאומית בראייה, או אם קיים חשד לפגיעה חמורה תחתית (היפרדות משולבת משיכתית-רגמטוגנית, משיכה משמעותית וכדומה). מצבים אחרים ניתנים לתכנון לאחר ייעול הסוכרת, הטיפול הקרדיו-וסקולרי והמצב הכללי.
האם כריתת זגוגית מרפאה את הרטינופתיה הסוכרתית?
לא. כריתת הזגוגית מטפלת בעיקר בסיבוכים של הרטינופתיה הסוכרתית (דימומים, ממברנות פיברו-וסקולריות, משיכות, היפרדות), אך המחלה הבסיסית נמשכת. שליטה בסוכרת (רמת סוכר בדם, המוגלובין מסוכרר), בלחץ הדם ובגורמי הסיכון הקרדיו-וסקולריים נותרת חיונית להגבלת הישנויות ולהגנה על העין השנייה.
האם קיים סיכון לדימום חוזר לאחר הניתוח?
כן, דימומים חוזרים עלולים להתרחש, במיוחד אם הפעילות הניאו-וסקולרית נותרת משמעותית או אם צריבת הלייזר הרשתיתית אינה מלאה. צריבה פאן-רטינלית מבוצעת היטב, המשולבת לעיתים בזריקות תוך-זגוגיתיות בהתאם להקשר, ואיזון טוב של הסוכרת מפחיתים סיכון זה. המעקב לאחר הניתוח נועד בדיוק לאתר הישנות במהירות.
האם אוכל לחזור לעבודה במהירות?
הדבר תלוי בסוג הפעילות שלכם (מסך, נהיגה, עבודת דיוק, נשיאת משאות), בעין שנותחה, ובנוכחות או היעדרות של טמפונדה (אוויר/גז/שמן). תקופת החלמה של מספר ימים עד מספר שבועות שכיחה, והיא עשויה להיות ארוכה יותר אם הראייה מתאוששת לאט (דימום צפוף, פגיעה מקולרית, גז תוך-עיני, ניתוח מורכב). החזרה לעבודה נקבעת באופן פרטני, בהתאם להתאוששות הראייה ולדרישות המקצועיות.
האם כריתת זגוגית כואבת?
הניתוח מתבצע תחת הרדמה מקומית (לרוב) או לעיתים הרדמה כללית, ולכן אינו כואב במהלך הניתוח. לאחר הניתוח עלולה להיות אי-נוחות, תחושת עין "עייפה", תחושת גרגר חול או גירוי, המוקלות בדרך כלל היטב על ידי טיפות עיניים ומשככי כאבים פשוטים. כאב חזק או הולך וגובר מחייב פנייה חוזרת לרופא.
האם הסוכרת צריכה להיות מאוזנת היטב לפני הניתוח?
כן, ככל האפשר. שליטה גליקמית טובה (ושליטה בלחץ הדם) מפחיתה את הסיכון לסיבוכים, מעודדת ריפוי ומשפרת את יציבות הרשתית. במצב דחוף, לא תמיד ממתינים לאיזון "מושלם", אך שואפים ככל הניתן לייעל במהירות את המצב הכללי בשיתוף עם הרופא המטפל או האנדוקרינולוג.
האם כריתת זגוגית מונעת ביצוע זריקות תוך-זגוגיתיות בהמשך?
לא. ניתן בהחלט להמשיך בזריקות תוך-זגוגיתיות במידת הצורך, למשל במקרה של בצקת מקולרית סוכרתית מתמשכת או חוזרת, או במקרה של פעילות ניאו-וסקולרית הדורשת שליטה. כריתת הזגוגית והזריקות הם טיפולים משלימים, המשמשים בהתאם לצרכים במהלך המעקב.
האם ניתן לנתח קטרקט במקביל לכריתת זגוגית?
במקרים מסוימים, כן. ניתוח משולב קטרקט + כריתת זגוגית יכול להיות מוצע כאשר הקטרקט מפריע לגישה לרשתית, כאשר הוא כבר משמעותי, או כאשר צופים התפתחות מהירה של קטרקט לאחר כריתת זגוגית (בעיקר בקרב מטופלים מבוגרים יותר). ההחלטה תלויה בגיל, בשקיפות העדשה, במורכבות הרשתיתית וביעדים החזותיים.
מתי לפנות לד"ר ז'וליאן גוזלאן?
מומלץ לפנות להערכה מומחית אם:
- רופא העיניים שלכם ציין רטינופתיה סוכרתית שגשוגית;
- חוויתם דימום תוך-זגוגיתי עם ירידה פתאומית בראייה;
- דיברו אתכם על משיכות רשתיתיות או היפרדות משיכתית;
- למרות טיפולי לייזר וזריקות, הראייה נותרת מוגבלת מאוד או ממשיכה להידרדר.
ד"ר ז'וליאן גוזלאן, בקליניקת עיניים פריז – אוטיי, מבצע בדיקה מקיפה של הרשתית (בדיקת קרקעית עין, OCT, הדמיה משלימה) ודן אתכם בתועלת של כריתת זגוגית ובמטרותיה.
📍 ייעוץ בקליניקת עיניים פריז – אוטיי
ד"ר ז'וליאן גוזלאן מקבל אתכם בקליניקת עיניים פריז – אוטיי להערכת הרטינופתיה הסוכרתית שלכם, פענוח הבדיקות (OCT, אנגיוגרפיה) ודיון בטיפול כירורגי אפשרי באמצעות כריתת זגוגית.
קביעת תורלמידע נוסף
- רטינופתיה סוכרתית: מנגנונים, תסמינים וגילוי מוקדם.
- בצקת מקולרית סוכרתית: תפקיד הזריקות התוך-זגוגיתיות.
- זריקות תוך-זגוגיתיות: מהלך, יעילות ומעקב.
- כריתת זגוגית: עקרונות כלליים של ניתוחי זגוגית ורשתית.